statcounter

יום ראשון, 5 ביוני 2011

אני וביאליק

סוכנת הביטוח שלי מסננת אותי קשות, גם במייל וגם בטלפון. זה מעולה, כי עכשיו יהיה לי אתגר למצוא סוכנות ביטוח אחרת. אני צריכה כבר להתחיל להתנהג כמו בן אדם מבוגר. לא לכעוס - לעזוב. לעזוב. לעזוב. לעזוב.

אמא שלי התקשרה אתמול להתנצל על ההתנהגות של אבא שלי בהלוויה, רק שבדרכה הפתלתולה, היא אמרה ש-*היא* לא היתה בסדר, למרות שכל מה שהיא עשתה זה לחטוף ממנו גערות ולהסתכל עלינו בעיניים לא מרוצות. אמרתי לה שאנחנו כבר לא בגיל של לקבל הוראות מדויקות ולחטוף צעקות והיא אמרה שאני "צודקת במאה אחוז" - משעשע. היא שוב הזמינה אותי לבית הקברות, לגילוי המצבה של אחות של סבתא, אבל אמרתי לה שאני לא יכולה לדלג מבית קברות לבית קברות כל יום - עד כמה שזה נשמע "כיף".

אין לי כוח לאף אחד :-). "כולם נשא הרוח. כולם סחף האור. שירה חדשה את בוקר חייהם הרנינה". זה רק אני וביאליק פה. התרחקי מהאינטרנט.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה