נרדמתי רק בארבע בבוקר. שונאת לנסוע לצ'. תמיד נדמה לי שזה כל כך רחוק וכל כך מייגע להגיע לשם. הוא תמיד מחמיא לי שאני "דייקנית" ו-"ממש בסדר". ככה זה להיות בן אדם רגיל בחבורה לא רגילה. זה קצת כמו להיות "מכור מתפקד": אתה שומר על הדי ג'וב שלך, על הדירה המסודרת שלך, יש לך בן זוג, אתה נוסע כל שנה לחו"ל, אז למי זה מפריע אם ארבע שעות בכל לילה אתה נזרק עם איזו מנה למקום אחר. ממש כמו בסדרה 'האחות ג'קי'.
לא יכולה עם האספרסו בעמידה. לא מגניב לי לרוץ לשירותים של בית הקפה. חוזרת למקינטה. קניתי בקפה האורגני מאה גרם של תערובת קפה שוקולד ואני שופתת קפה בסבבה שלי, בבוקר, בתחתונים, לא מסורקת ולפני צחצוח שיניים. מאוד "משק אוטרקי" מצידי. לשתות קפה בבית כמו רוב אוכלוסיית העולם ולא לחכות בתור בקניון אחרי אלף זקנות מעצבנות שמזמינות ארוחת בוקר. הלאה עם בתי הקפה, אִין כוסות האספרסו החמודות שלי שאין להן ידית. קצת כמו קעריות קפה צרפתיות, רק זעירות.
אה ויש לבלוגר באג דבילי שמכניס מחרוזות חיפוש שלי בתור טקסט מואר. פה, הכל מוער. אני ג'ונתן ספרן פוייר דיסלקט.
לא יכולה עם האספרסו בעמידה. לא מגניב לי לרוץ לשירותים של בית הקפה. חוזרת למקינטה. קניתי בקפה האורגני מאה גרם של תערובת קפה שוקולד ואני שופתת קפה בסבבה שלי, בבוקר, בתחתונים, לא מסורקת ולפני צחצוח שיניים. מאוד "משק אוטרקי" מצידי. לשתות קפה בבית כמו רוב אוכלוסיית העולם ולא לחכות בתור בקניון אחרי אלף זקנות מעצבנות שמזמינות ארוחת בוקר. הלאה עם בתי הקפה, אִין כוסות האספרסו החמודות שלי שאין להן ידית. קצת כמו קעריות קפה צרפתיות, רק זעירות.
אה ויש לבלוגר באג דבילי שמכניס מחרוזות חיפוש שלי בתור טקסט מואר. פה, הכל מוער. אני ג'ונתן ספרן פוייר דיסלקט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה