לילה לא שקט

לילה של יום מפרך, רק להיפך: הלילה הוא זה שמפרך. ג' הצטנן וכל הלילה זע ונע במיטה, כך שבמקום להירדם תוך חמש דקות, הייתי במצב של נים לא נים עד ארבע בבוקר, בשניה שאני מצליחה להירדם הוא מעיר אותי עם איזו קפיצה. בארבע קמתי והלכתי להתקלח ולשתות סודה. ההפוגות האלו עוזרות להירדם ובאמת נרדמתי.

התעוררתי בשש וחצי. ג' כבר ישב ליד הסינטי בחדר העבודה. שאלתי אותו אם הוא לא רוצה לקבוע תור לקופת חולים וברור שהוא השיב שילך לעבודה. אין לו בעיה ללכת לישון ישר שהוא חוזר מהעבודה או לא לישון כל הלילה בגלל שהוא לא מרגיש טוב, אבל לקחת יום מחלה - זה לא. זה מזכיר לי שכשביקשתי ממנו להביא חבילת ביצי חופש בחצי חינם, הוא אמר שאין ביצי חופש: יש ביצי יום הצהרה או אם יש לי אישור מרופא, אז ביצי יום מחלה :).

גם אני לא הייתי בקופת חולים איזה 100 שנה. הרופאה הכללית שלי נתנה לי כבר ארבע פעמים זימונים לבדיקות דם שגרתיות שלא ביצעתי כי קשה לי לקום בבוקר. "לכולם קשה בבוקר - אך הם מסתירים. מחייכים ומקווים מאוד שלא רואים.", את אמורה כבר לדעת את זה :).

הצד הלא נחמד הוא שהתחייבתי לתוצאות עד ארבע אחה"צ בפרויקט שלא התחלתי. אז חזרתי לישון עד אחת עשרה, קמתי בעיניים טרוטות ויצאתי לקפה - עובדת בעיניים עצומות ולוגמת מהקפה החזק כאילו הוא הספייס מחולית או משהו. זהו, רק נשאר לי להעביר את היום בתור זומבי חמוד עם עיניים נפוחות :).