מאוד מפתה, בגלל שאין פה קוראים לרדת לרזולוציה מטמטמת, קטנונית, קטנה. להחשף עם הבולבול הקטן בחוץ, כמו ילד שמשתין על עץ, ביודעו שאמא תכפתר לו עוד שניה את המכנסיים. הסכנה היא כמובן שמישהו יבוא לכאן, אבל אם לא אגיב בישרא, אין הרבה סיכוי וגם יש לי לפחות שבועיים, אם לא שישה, עד שהבלוג ימופתח. עד שהבלוג ימופתח כל הדרכים לכאן תשכחנה. אני אשָׁכַּח.
אני זוכרת שהוא התבכיין שהבלוג שלי נעול, למרות שזה בישרא היה פתוח. הוא התכוון לפה?
הכניסות המוזרות לאתר המקצועי שלי התחדשו. התגעגעתי אליהן.
רבתי עם פקידת ביטוח. זה העלה לי את הדופק קצת. צבע לחיים מפודרות בז' באדום.
שיחות ממספרים חסומים. חומר לפנטזיות. כי אם לא מחפשים אותך בטלפון, במייל, באתר, בלינקדין או בקפה דה מארקר, אתה נשאר לבד עם עצמך. אף אחד לא חושק בך ואף אחד לא מטריד אותך. כל המחשבות יוצאות ממך וחוזרות אליך. אף אחד לא חשב עליך היום. כל מה שנותר הוא לרפרש את ישרא ולקרוא בלוגים של מוזרים. יש המון גברים בגילי שכותבים מכתמים תמוהים בחוסר כישרון בולט, אפשר להשליך על זה מה שרוצים, כמו על הכתם הירוק בתקרה של השכנה, שבגללו רבתי עם פקידת הביטוח.
הכניסות המוזרות לאתר שלי התחדשו, זה משהו.
אני זוכרת שהוא התבכיין שהבלוג שלי נעול, למרות שזה בישרא היה פתוח. הוא התכוון לפה?
הכניסות המוזרות לאתר המקצועי שלי התחדשו. התגעגעתי אליהן.
רבתי עם פקידת ביטוח. זה העלה לי את הדופק קצת. צבע לחיים מפודרות בז' באדום.
שיחות ממספרים חסומים. חומר לפנטזיות. כי אם לא מחפשים אותך בטלפון, במייל, באתר, בלינקדין או בקפה דה מארקר, אתה נשאר לבד עם עצמך. אף אחד לא חושק בך ואף אחד לא מטריד אותך. כל המחשבות יוצאות ממך וחוזרות אליך. אף אחד לא חשב עליך היום. כל מה שנותר הוא לרפרש את ישרא ולקרוא בלוגים של מוזרים. יש המון גברים בגילי שכותבים מכתמים תמוהים בחוסר כישרון בולט, אפשר להשליך על זה מה שרוצים, כמו על הכתם הירוק בתקרה של השכנה, שבגללו רבתי עם פקידת הביטוח.
הכניסות המוזרות לאתר שלי התחדשו, זה משהו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה