חזרתי. בסוף הפקיד של הרואה חשבון היה נחמד מאוד: הוא אמר שנעשה את הטלפונים שנותרו ביחד, שהאיחור בהגשת הדוחות באחריותו, ושאני לא צריכה לעשות כלום עד שהוא יעבור על החומר. הוא גם ליוה אותי לדלת. הובכתי מעוצמת ההקלה שהרגשתי. אני גם מקשרת את זה למראה שלי, מה שבכלל מביך: סוף סוף הרי, ימים של תזונה מאוזנת; אפס ממתקים ואימונים מסודרים, ניכרים בי. אני נראית יותר טוב (אבל זה לא מוכרח להיות קשור לכל דבר, את יודעת).
כמובן שלא קניתי את הכריך ההוא. ממרח העגבניות המיובשות נצץ משמן לאור הספוטים ואני יצאתי כלעומת שבאתי, קונה לחמניה מבצק של חלה מתוקה במכולת, להכנת כריך סביר יותר. אחרי הכל רוסטביף זה אומנם בריא, אבל בגט וממרח שומני, לא.
עכשיו ראיתי שאחותי מזמינה אותי לסבתא. זה הולך להיות יום חמוד ביותר.
כמובן שלא קניתי את הכריך ההוא. ממרח העגבניות המיובשות נצץ משמן לאור הספוטים ואני יצאתי כלעומת שבאתי, קונה לחמניה מבצק של חלה מתוקה במכולת, להכנת כריך סביר יותר. אחרי הכל רוסטביף זה אומנם בריא, אבל בגט וממרח שומני, לא.
עכשיו ראיתי שאחותי מזמינה אותי לסבתא. זה הולך להיות יום חמוד ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה