השכנה שהיא חברה שלי לשעבר שלחה לי אתמול בתשע וחצי בערב מסרון שהכיל את הטקסט: "יותר גרוע מפסנתר-אישה" וזאת כי זמרת הבלוז המופרעת, שלה אותה שכנה השכירה את הדירה בבניין ממול, שהיא הדירה הקודמת שלה, ערכה בדירתה השכורה חזרה קולנית למופע בלוז כל אותו הערב. פסנתר-אישה זאת עוד שכנה מהבניין ממול. שכנה המארגנת בביתה ערבי שירה וחזרות לזמרים זייפנים במיוחד, שצורחים יחדיו בחדווה שירי ארץ ישראל היפה עד שלארץ היפה מתחשק להצטרף לקהילת לקויי השמיעה והחירשים בישראל או לפחות להחדיר לתעלות השמע אטמי אוזניים מקצועיים במיוחד.
אם הייתי עונה למסרון של השכנה החברה לשעבר, הייתי אומרת לה שהשוכרת שלה ("החלטתי להשכיר את הדירה לאישה מוזרה מתוך אמפתיה") היא לא יותר גרועה מהכלבה שלה שפוחדת להישאר לבד בבית ונבחה היום כחמש שעות רצופות מעבר לקיר. השכנה הזאת הפכה את איזור הבית שלי לגיהנום זוטא למי שאינו חובב נביחות היסטריות של כלב/ יללות היסטריות של כלב/ צעקות היסטריות על ילדה קטנה/ מופעי בלוז מאולתרים/ אישה בת 60 שמדברת כל כך בקול רם שאפשר לשמוע כל מילה שהיא אומרת בסלון שלה וזה אם אלוהים מרחם עליך (במקרה שאתה ילד גן) והיא לא יוצאת למרפסת.
אבל לא עניתי לשכנה כי התראת הסמס בטלפון שלי חלושה ביותר וגיליתי את המסרון רק בחצות. תודה לאל על חסדים קטנים. והיום, משום מה, השכנה הייתה בשקט גמור ולא השאירה את הכלבה המטורפת לבד בבית ויכולתי לעבוד בשקט, אלא שהיה לי יום לא נעים בכל זאת, כי יש לי דלקת גרון והתקף קוליטיס בו זמנית ויותר מדי עבודה לאדם שלא מרגיש טוב. אני גם לא עובדת ברמה המיטבית וכבר נזפו בי. הידד והאח. לפחות דלקת הגרון נתנה לי תירוץ לקחת כדור לטיפול בצינון שהוא קצת מרדים וכך ישנתי בלילה עשר שעות נפלאות ורצופות ללא הפרעה וטוב שכך, כי היה לי היום יום קשה מבחינת עבודה. אני מתכוונת לנוח עכשיו ולשתות תועפות של תה עם סוכר. אין לי תיאבון בכלל.
אם הייתי עונה למסרון של השכנה החברה לשעבר, הייתי אומרת לה שהשוכרת שלה ("החלטתי להשכיר את הדירה לאישה מוזרה מתוך אמפתיה") היא לא יותר גרועה מהכלבה שלה שפוחדת להישאר לבד בבית ונבחה היום כחמש שעות רצופות מעבר לקיר. השכנה הזאת הפכה את איזור הבית שלי לגיהנום זוטא למי שאינו חובב נביחות היסטריות של כלב/ יללות היסטריות של כלב/ צעקות היסטריות על ילדה קטנה/ מופעי בלוז מאולתרים/ אישה בת 60 שמדברת כל כך בקול רם שאפשר לשמוע כל מילה שהיא אומרת בסלון שלה וזה אם אלוהים מרחם עליך (במקרה שאתה ילד גן) והיא לא יוצאת למרפסת.
אבל לא עניתי לשכנה כי התראת הסמס בטלפון שלי חלושה ביותר וגיליתי את המסרון רק בחצות. תודה לאל על חסדים קטנים. והיום, משום מה, השכנה הייתה בשקט גמור ולא השאירה את הכלבה המטורפת לבד בבית ויכולתי לעבוד בשקט, אלא שהיה לי יום לא נעים בכל זאת, כי יש לי דלקת גרון והתקף קוליטיס בו זמנית ויותר מדי עבודה לאדם שלא מרגיש טוב. אני גם לא עובדת ברמה המיטבית וכבר נזפו בי. הידד והאח. לפחות דלקת הגרון נתנה לי תירוץ לקחת כדור לטיפול בצינון שהוא קצת מרדים וכך ישנתי בלילה עשר שעות נפלאות ורצופות ללא הפרעה וטוב שכך, כי היה לי היום יום קשה מבחינת עבודה. אני מתכוונת לנוח עכשיו ולשתות תועפות של תה עם סוכר. אין לי תיאבון בכלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה