אחותי נסעה ליוון משום שהיא לא רצתה להיות לבדה אצל הורי בחג ואבא שלי רמז לי בעדינות שהוא מעדיף לארח את שתינו ביחד בפסח. אולי גם בשבילם זה יותר מדי קודר. ההורים שלי פורמליים מאוד והם לא ממש יודעים להחזיק שיחה. אבא שלי תמיד שותק כשאתה מספר לו דברים ואמא שלי תמיד קוטעת את הדברים שלך באמצע בשביל לומר משפטים כמו "אלו תפוחי האדמה שבושלו בנפרד מהבשר" או "הסלמון הזה טעים? טעים לך? התבלין הוא מ- 'חונים קונים'" או "ד', יש חרקים עם כנפיים בתוך השקית של השוקולדים". תמיד יש להם תולעים בשוקולדים, כי הם לא אוכלים שוקולדים, אבל הם מקבלים המון שוקולדים כי אמא שלי עובדת במקום ציבורי ואבא שלי גם מכיר המון אנשים והם שומרים את השוקולדים בארון בלי לסדר את תאריכי התפוגה, שלא לדבר על זה ששוקולדים שנותנים כמתנה לאנשים אחרים הם לא תמיד הדבר הכי טרי בעולם. אחר כך אחותי מחטטת בארון הממתקים תוך כדי שאמא שלי אומרת "בשביל מה? בשביל מה?" ואז אחותי אומרת: "אמא בשוקולד הזה יש תולעים" ואז אמא שלי אומרת לאבא שלי "ד', יש בשוקולד הזה תולעים" ואבא שלי אומר "אז תזרקי את זה". תמיד כשמתחילים לערוך את השולחן אמא שלי אומרת "בנות!" ואז כשאנחנו נכנסות למטבח, היא אומרת לאחותי "תתבלי את הסלט" ולי היא לא אומרת כלום, אז אני אומרת לה "תקראי לי שבאמת יהיה משהו לעשות" ואמא שלי אומרת "טוב" ו- "לא משנה לי מי, אבל אחת מכן מדיחה כלים בסוף הארוחה" כי חבר של אחותי הרגיל את אמא שלי בזה ואני אומרת "לא אני" ויוצאת מן המטבח ומתיישבת על הכורסא החדשה שהיא כבר קרועה, כי הכלב אכל אותה ומנסה לקרוא בעיתון, עד שאבא שלי מתיישב על הספה מולי ושואל את ע' אם הוא הולך לקנות מכונית קוריאנית כי הוא שמע שהן מכוניות בסדר בניגוד ללפני כמה שנים שמכר שלו קנה מכונית קוריאנית והתחרט מאוד. בינתיים חבר של אחותי נרדם על הספה האחרת אחרי שהוא גמר לשחק באייפון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה