היום לא היה טוב יותר מאתמול מבחינת בלבולי מוח: באחת עשרה התקשר מוביל בשביל להוביל לנו מייבש כביסה שהחמים שלי קנו לנו במתנה. מכיוון שחמי וחמותי מדברים כבר שנתיים על לקנות לנו מייבש כביסה במתנה, כשנחת פה איש עם מייבש על הכתף והניח אותו במבואה לסלון זה היה קצת מפתיע. עכשיו, אני יודעת שזה לא בדיוק עונה להגדרה של בלבול מוח, לקבל מוצרים חשמליים במתנה, אבל בגלל שלא היינו הלקוח המשלם, לא ממש תיאמו איתנו את ההובלה, אלא אם כן טלפון שנותן התראה של שעה נחשב.
וזה לא שאין לנו כסף לקנות מייבש כביסה בעצמנו פשוט קשה לנו קצת להתארגן ובגלל זה אנחנו לא ממש קונים דברים. אולי באמת צריך לרכוש עבורנו מוצרים ולשלוח לנו אותם הביתה בלי לתאם. זה כמו "גג לילד המפגר" רק במייבשי כביסה. תדמיינו לרגע את צביקה הדר אומר "לכם יש כבר ארוחה לחג, אבל יש מאות אנשים, שמרוויחים מספיק כסף, שהם עצלנים מדי ללכת לחנויות ולהזמין דברים. עזרו להם! שלחו להם דברים הביתה עוד היום! להזמנות חייגו". הם פעם גם רצו לקנות לנו כורסא במתנה כי הם כנראה לא מכירים את השיר של עמיר לב "כורסא נוחה זו התחלה של סוף". תאמצו לנו גם ילדים.
אחרי שהמוביל הלך ניסיתי ללא הצלחה לעבוד במשך חמש שעות גרועות במיוחד לצלילי הסימפוניה הבלתי גמורה של בכי ויללות מצד הכלבה של השכנה. אחרי ששמעתי שלושה תקליטים של ג'טרו טול בזה אחר זה בשביל להתרכז, הבנתי באמצעtoo young to die Too old for Rock n Roll שהנביחות נפסקו וכשיצאתי מהבית, ראיתי שלשכנה *כן* יש "איש" בבית. "האיש" אולי אפילו בא לעשות דוג סיטינג על הכלבה הנוירוטית, כי הוא יצא כשהשכנה חזרה, רק שהפעם הוא לא הוציא גרוטאות מהבית שלה לחדר המדרגות. התקדמות המצאתית, ללא ספק. הוא אמר לי שלום בלחש ואז עוד פעם "תודה" בלחש, כשפתחתי לו את דלת הכניסה ונראה כמו דדלי מור בסרט 'האישה באדום' רק עם שיערות לבנות ומדבר בלחש.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא? שעושים דוג סיטינג ומוציאים גרוטאות מהבית? מי מכן היא אסתריקה? רוצה מתכון לעוף? לאן עפים הברבורים כשהאגם קופא? אה, לזה דווקא יש לי תשובה אמפירית כי הברבורים בפארק פרס בחולון (יש פארק על שם שמעון פרס בחולון! בחיי התורה! זה ליד ספארק המים 'ימית 2000'. כן, לבריכה בחולון קוראים ספארק מים. המדע עוד לא פיענח למה. כשהייתי קטנה קראו לבריכה הזאת 'בריכת השלום' אבל זה כנראה שם מוזר מדי או שאולי שמעון פרס לא הסכים להם את זה. "בפארק על שמי, יהיה ספארק מים! לא איכפת לי אם אף אחד לא יודע מה זה!") מתו כי זרקו עליהם ביסלי ובקבוקים של סופר דרינק בטעם מנטה.
וזה לא שאין לנו כסף לקנות מייבש כביסה בעצמנו פשוט קשה לנו קצת להתארגן ובגלל זה אנחנו לא ממש קונים דברים. אולי באמת צריך לרכוש עבורנו מוצרים ולשלוח לנו אותם הביתה בלי לתאם. זה כמו "גג לילד המפגר" רק במייבשי כביסה. תדמיינו לרגע את צביקה הדר אומר "לכם יש כבר ארוחה לחג, אבל יש מאות אנשים, שמרוויחים מספיק כסף, שהם עצלנים מדי ללכת לחנויות ולהזמין דברים. עזרו להם! שלחו להם דברים הביתה עוד היום! להזמנות חייגו". הם פעם גם רצו לקנות לנו כורסא במתנה כי הם כנראה לא מכירים את השיר של עמיר לב "כורסא נוחה זו התחלה של סוף". תאמצו לנו גם ילדים.
אחרי שהמוביל הלך ניסיתי ללא הצלחה לעבוד במשך חמש שעות גרועות במיוחד לצלילי הסימפוניה הבלתי גמורה של בכי ויללות מצד הכלבה של השכנה. אחרי ששמעתי שלושה תקליטים של ג'טרו טול בזה אחר זה בשביל להתרכז, הבנתי באמצעtoo young to die Too old for Rock n Roll שהנביחות נפסקו וכשיצאתי מהבית, ראיתי שלשכנה *כן* יש "איש" בבית. "האיש" אולי אפילו בא לעשות דוג סיטינג על הכלבה הנוירוטית, כי הוא יצא כשהשכנה חזרה, רק שהפעם הוא לא הוציא גרוטאות מהבית שלה לחדר המדרגות. התקדמות המצאתית, ללא ספק. הוא אמר לי שלום בלחש ואז עוד פעם "תודה" בלחש, כשפתחתי לו את דלת הכניסה ונראה כמו דדלי מור בסרט 'האישה באדום' רק עם שיערות לבנות ומדבר בלחש.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא? שעושים דוג סיטינג ומוציאים גרוטאות מהבית? מי מכן היא אסתריקה? רוצה מתכון לעוף? לאן עפים הברבורים כשהאגם קופא? אה, לזה דווקא יש לי תשובה אמפירית כי הברבורים בפארק פרס בחולון (יש פארק על שם שמעון פרס בחולון! בחיי התורה! זה ליד ספארק המים 'ימית 2000'. כן, לבריכה בחולון קוראים ספארק מים. המדע עוד לא פיענח למה. כשהייתי קטנה קראו לבריכה הזאת 'בריכת השלום' אבל זה כנראה שם מוזר מדי או שאולי שמעון פרס לא הסכים להם את זה. "בפארק על שמי, יהיה ספארק מים! לא איכפת לי אם אף אחד לא יודע מה זה!") מתו כי זרקו עליהם ביסלי ובקבוקים של סופר דרינק בטעם מנטה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה