זהו הבראתי. חסל חום וכאבים. הדלקת בדרכי השתן, אבל נשארה, כמו אורח נטה ללון שבלית ברירה אתה מוציא לו עוד סיבוב של קפה ועוגיות ומקווה שהוא שם לב שאתה מסתכל בעצבנות על השעון. מחר בתוכנית – רופאה, חולון, אוטובוס, זקנים בריח שום, קירות שמן ירוקים, כוס לבדיקת שתן – כל מה שהייתי צריכה להתמודד איתו לפני שבועיים. היום בתוכנית – רפורמה ב- (תת) תזונה. אתמול, כמו מחלים טיפוסי, רציתי לאכול הכל ואפילו זממתי להזמין פיצה, אבל בסוף הסתפקתי במה שהיה בבית: במבה, שוקולד, קרקרים ואיזה קיש מוזר שהיה בבית בשבעים וחמישה שקלים החתיכה. היום, אחרי שראיתי את מצב השיער שלי במראה, הזמנתי את מה שהציל אותי מתת תזונה בפעם שעברה שהייתי חולה: מרק וון טון של ג'ירף. יש בו פשוט הכל: כיסונים, חזה עוף, ירקות ואיטריות וגם כמובן, מרק. אני יכולה לנשנש מנה כזאת במשך יומיים. כל פעם אני שולה איזה גודיס אחר עם מזלג ומחממת במיקרו. ואני מתכננת לבשל גם שעועית ירוקה ושעועית לבנה, בשביל החלבון והריח של הבית שהבישולים עושים. אולי גם קצת ניקיונות. בחדר הכושר כבר הייתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה