קיבלתי היום, שני ח"חתים ואחת הסכמה שבשתיקה. אני מנסה שלא להתמכר לשבחים ולהיות חיית המחמד של המורה, או חיית מחמד בכלל לזה הצורך – רק לפתוח את המייל המיועד בסוף יום העבודה, לראות אם צריך תיקונים, כי בכל זאת צריך לתת שירות, אי אפשר להסתגר כמו בגין אחרי מלחמת לבנון, ללבוש את הסוודר האפור, לפתוח מזגן על חימום חזק ולקרוא על מיקי סתיו וכישלונותיה עם בנים. אני אף פעם לא נכשלת עם בנים. אני קוראת את העתידות הניבזיות לבוא מתוך החיוכים והחום והצחקוקים הנבוכים, אני מעמידה פנים שלא שמתי לב שעכשיו הזמן שלי ועוד מעט הזמן לא יהיה שלי, אבל תמיד תהיה לי מיקי סתיו וסוודר אפור ארוך וסדרות טלוויזיה דניות וכוסות ענקיות של תה וגם ח"חתים במייל שאליהם צריך לא להתמכר. להיות חיית המחמד של המורה, או חיית מחמד בכלל לזה הצורך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה