יצאתי לקנות לחם. די כבר עם הלחם היבש כי מה הלאה, קליפות תפוחי אדמה ומים משלוליות? הורדתי את הכובע שנראה זוועה במראה, ההשוואה לניטשה באלמוות שלו כפי שדמיין אותו איזה צ'כי פטפטן אחד לא באמת מחמיאה. פשטתי גם את המעיל 'למטייל' בנבכי הסלון וחדר השינה. מרים פיסות נייר מהרצפה ושוטף כפית בשביל לבחוש גרגרי סוכר חום בתוך התה. לובשת מעיל ארוך ומן חולצה לבנה סגורה שמציצה באופן חמור סבר מהמעיל כאילו יש לי איזה תסביך עם צניעות. יש לי תסביך עם שפעת. מסתרקת, כי זה חשוב לא להראות מה אתה מרגיש בפנים בחוץ, למרות שאתה פוגש רק זקנים ושתי בחורות יפות שמחייכות אליך ואז את יודעת שאת לבושה היטב והכל בסדר. תמיד בחורות מחייכות אלי כשאני לבושה היטב. קונה לחם באיזה 19 שקל שיספיק גם למחר וביום שישי נשלח את ג'. עכשיו, אם זה באמת התקף של ק' אולי צריך להגמל מהקפה. אתמול כבר שתיתי רק כוס אחת וגם היא לא הייתה לי טעימה במיוחד. הגוף אומר הרף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה