עניינים שהולכים בסדר. אם הייתי צריכה למלא שאלון שהייתה בו שאלה פתוחה על ביטחון עצמי, הייתי עונה: "איך, לפעמים" וזה אומר, שאני יכולה לרתום לרשותי כמות מסויימת של ביטחון עצמי ואז לשלם עליה בכמה שעות לא נעימות, בהן ניתן להדליק את רגשות האשם שלי כמו שמדליקים להבת גז כשמטגנים חביתה עם פטריות.
יושבת עם י' בבית קפה, אוכלת עוגת גבינה דחוסה מאוד. פתאום טריגר. לאן נפנה את החרדה? לחוסר הקשב שלי ל-י' באותו רגע. רצה למלצרית ומביאה לה מזלג לגמור את העוגה שלי. י' אומרת שהיא אף פעם לא אוכלת מצלחות של אחרים וזה מזכיר לי את הספר 'תנינה מציצה בצלחות של אחרים' והכל שב על תיקונו. אנחנו מדברות על מה היה קורה אילו בצבע טמבור בגוון ירוק רעל, היה באמת רעל. את הולכת לטמבוריה ומתלוננת שאורחיך נהרגו והמוכר אומר "אבל גברת, את קנית ירוק רעל, מה את רוצה?" וחוץ מזה גם לא צריך ללקק את הקיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה