ג' ביום חופש. עובדת קצת. מתאמנת קצת. גוררת אותו בשעה שש לקפה האורגני. יום חופש, בכל זאת. רואים את מחנה האוהלים מחלון האוטובוס: פרולטרים מביטים בפרולטרים, למרות שפועלי הידע הספציפיים האלו, נמצאים ביום מנוחה והם נוסעים בטראם (למה אין פה טראם?) לבית הקפה, לאכול עוגה ולשתות קפוצ'ינו בכוס זכוכית ולקרוא את 'סונטת קרויצר'. עוד טולסטוי אחד, ששוב כותב על חיי נישואין אומללים והיחסים בין גברים לנשים שאף פעם לא משתנים. גבר, כך טולסטוי, יסלח לאישה על טיפשות או רוע, אך לעולם לא על לבישת בגד שאינו מחמיא לה. אני כבר לא מרגישה בנוח לצאת החוצה, בבגדים שאינם הולמים אותי. זה מעייף ומרנין כאחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה