ביום שבת, גורי דרס בטעות יונה.
אנחנו שוכבים במיטה. אני נזכרת שכשהייתי שואלת את אמא שלי "מה יש לאכול?" היא הייתה עונה תמיד "יונה צלויה". אבל היונה ההיא לא הייתה צלויה, רק דרוסה.
"ומה אמא שלך תמיד הייתה אומרת?"
היא הייתה אומרת "אמא בחופש", כשהיינו מבקשים ממנה משהו.
"גורי, איך קוראים לאגודה הישראלית לרגישי חושים?"
"איך קוראים לאגודה הישראלית לסכרת?"
"א.י.ל"
"למה א.י.ל?"
"אגודה ישראלית לסכרת"
"אז גם לאגודה הישראלית לרגישי חושים קוראים א.י.ל"
"אז בעצם לכל האגודות בישראל קוראים א.י.ל?"
"נכון"
"ומה הסמל של האגודה הישראלית לרגישי חושים?"
"עלה מפרח האל תגע בי"
"אתה יודע מה עשו רגישי החושים? קודם הם לא רוצים שיגעו בהם ואז הם הולכים לאיזה פרח אחד, שגם לא רוצה שיגעו בו, ובגלל זה הוא מתכנה "פרח האל תיגע בי" והם נוגעים בו ולא סתם נוגעים בו, אלא תולשים לו עלה! זה לא יפה"
"גורי?"
"מה?"
"שקט. רוצים לישון"
אנחנו שוכבים במיטה. אני נזכרת שכשהייתי שואלת את אמא שלי "מה יש לאכול?" היא הייתה עונה תמיד "יונה צלויה". אבל היונה ההיא לא הייתה צלויה, רק דרוסה.
"ומה אמא שלך תמיד הייתה אומרת?"
היא הייתה אומרת "אמא בחופש", כשהיינו מבקשים ממנה משהו.
"גורי, איך קוראים לאגודה הישראלית לרגישי חושים?"
"איך קוראים לאגודה הישראלית לסכרת?"
"א.י.ל"
"למה א.י.ל?"
"אגודה ישראלית לסכרת"
"אז גם לאגודה הישראלית לרגישי חושים קוראים א.י.ל"
"אז בעצם לכל האגודות בישראל קוראים א.י.ל?"
"נכון"
"ומה הסמל של האגודה הישראלית לרגישי חושים?"
"עלה מפרח האל תגע בי"
"אתה יודע מה עשו רגישי החושים? קודם הם לא רוצים שיגעו בהם ואז הם הולכים לאיזה פרח אחד, שגם לא רוצה שיגעו בו, ובגלל זה הוא מתכנה "פרח האל תיגע בי" והם נוגעים בו ולא סתם נוגעים בו, אלא תולשים לו עלה! זה לא יפה"
"גורי?"
"מה?"
"שקט. רוצים לישון"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה