נקי לי האין כניסות. זה טוב. משמר את האשליה של הרחוב הריק. קצת שוכחים שזה בעצם לא רחוב אלא דגם של רחוב. העצים פה הם מפלסטיק. מנקי הרחובות הם שחקנים כושלים שקיבלו תפקיד ללא טקסט. הקהל הוא גם תפקיד ללא טקסט. כל טקסט שיש לו הוא שלי. הוא יכול לקלל אותי רק בקללות שקיללתי את עצמי ולצטט שירי אהבה שאני זוכרת בעל פה.
חזרתי מהאימון. איזה כיף להתאמן בלילה. התקרות הגבוהות עם הספוטים נעימות לי. כל המתאמנים רציניים מאוד. גברים מבוגרים רצים על מסילות ומרימים משקולות. אני רואה סרט תעודי על מנתח טראומה שעובד כמעט 24 שעות ביממה וישן בחדר בבית החולים, כי הוא מנתח הטראומה היחיד שיש שם. יש לי תסביך עם רפואה ולכן זה מרתק אותי.
עולה לבריכה. יש שם שחיינים של לילה. מתחבר לי טוב אימון של לילה. כולם ביחד וכל אחד לחוד. עובדים איזה אל משותף ולא ברור. אל של ניאון וכלור ומסילות שלא נגמרות ואבקות של חלבון ומגבות קטנות ששמים על המושב של המתקן בשביל להעמיד פנים שאתה לא מתלכלך מהזיעה של האחרים, אבל אתה תמיד מתלכלכך מהזיעה של האחרים וזה טוב. זה אנושי. שום דבר אנושי לא זר לי, חוץ ממך.
מנתח הטראומה בסרט רץ גם הוא על מסילה שלא נגמרת ומדבר למצלמה. עוד סוג של אלוהים. וכמובן שאני נזכרת בשיר שכתב פישוף:
הייתי מטייל מכוסה מאוהב
איזו בגידה נהדרת בעקרונות הפרט בעקרונות הקיום
וואקינג און דה ווילד סייד אוף סנטה מוניקה
אין דה אפטר נון
עוד טיול אחד מגעיל בין הסמטאות החורבות הפקפוקים וזהו
חשבתי ששמעתי קול של אלוהים אחר
חזרתי מהאימון. איזה כיף להתאמן בלילה. התקרות הגבוהות עם הספוטים נעימות לי. כל המתאמנים רציניים מאוד. גברים מבוגרים רצים על מסילות ומרימים משקולות. אני רואה סרט תעודי על מנתח טראומה שעובד כמעט 24 שעות ביממה וישן בחדר בבית החולים, כי הוא מנתח הטראומה היחיד שיש שם. יש לי תסביך עם רפואה ולכן זה מרתק אותי.
עולה לבריכה. יש שם שחיינים של לילה. מתחבר לי טוב אימון של לילה. כולם ביחד וכל אחד לחוד. עובדים איזה אל משותף ולא ברור. אל של ניאון וכלור ומסילות שלא נגמרות ואבקות של חלבון ומגבות קטנות ששמים על המושב של המתקן בשביל להעמיד פנים שאתה לא מתלכלך מהזיעה של האחרים, אבל אתה תמיד מתלכלכך מהזיעה של האחרים וזה טוב. זה אנושי. שום דבר אנושי לא זר לי, חוץ ממך.
מנתח הטראומה בסרט רץ גם הוא על מסילה שלא נגמרת ומדבר למצלמה. עוד סוג של אלוהים. וכמובן שאני נזכרת בשיר שכתב פישוף:
הייתי מטייל מכוסה מאוהב
איזו בגידה נהדרת בעקרונות הפרט בעקרונות הקיום
וואקינג און דה ווילד סייד אוף סנטה מוניקה
אין דה אפטר נון
עוד טיול אחד מגעיל בין הסמטאות החורבות הפקפוקים וזהו
חשבתי ששמעתי קול של אלוהים אחר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה