פגישה מעכשיו לעכשיו. פעם לא הייתי מסכימה לכאלו. עכשיו העולם הוא מחברת התרגילים שלי. הולכת להתרחץ מכל התרגיליםבעצימותגבוההרקדקהעלאופניהכושר בשביל החילופחומרים. לא טוב עכשיו לחלֵף חומרים. נוחו חומרים. איפה הדיאודורנט. איפה המברשת. הג'ינס סטרצ' החדש בקושי נסגר. החולצה מהניילון של הניקוי יבש. סנדלים כי מכפת' לי. לפ טופ קטן בתיק הקטן והנה אנחנו מטפסים במעלה שדרות בן ציון. מתנשמים קלות. כיכר הבימה מאוד מרגיעה כשכל הילדות משחקות וכל האמהות גולשות בפייסבוק דרך הסמארטפון וכל הילדים הקטנים לומדים לרכוב על אופניים קטנים והמסעדה של ההוא מהאח הגדול חצי מלאה חצי ריקה והלקוחות לא רוצים להזמין כלום מהמלצרית אבל יש לכם שקע לאייפון? אחותי מצלצלת אלי לנוקיה הפשוט שלי לברזל שלי שהוא הצהרה היפסטרית שנקראת כמו עוני למנקה שלי יש טלפון משוכלל יותר. אבל מכפת' לי. העולם הוא מחברת התרגילים שלי. הלקוחות לובשים מכנסיים קצרים וגופיות. אולי לא הייתי צריכה להרכיב את המשקפיים הכי שבי מפרפר נחמד שלי. איפה דודו זר כשצריך אותו. שַׁבִּיעוֹזָהנוּלִיבָּץ. הלו? אני עוד שניה איתך. ספרי לי איך את עוזבת אותו בשעה שאני חוצה את גן יעקב בואכה חיסין. זה לא היה מנומס במיוחד כשהפטרת תנו לחיות לחיות כשהכנתי לי חזה עוף ופטריות צלויות על מחבת הסטייקים באמצע המשבר. כשל אמפתי. אני כשל אמפטי. היא בוכה ומתחשק לי סטייק עוף. עם פטריות. תנו לחיות לחיות? למה יש לך בּוּבִּיוֹת במקום ברכיים? אף פעם לא האמנתי שזה יעזור למישהו אם לא אוכל בשר. אני מאמינה באוכל לא מתועש. בחומרים גולמיים. בבננות. באוגוסטוס אוכל תאנים מהעץ. בליוויה מורחת רעל על התאנים מהעץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה