כמובן
שיש את הפתגם הידוע: "ברומא התנהג כמו רומני", אבל זה קשה בבריכה
ובחוגים, כי הנורמה שם היא לא לומר שלום כשנכנסים לחדר החוגים ולא לענות כאשר
אומרים לך "להתראות". אם אתה מפנה חצי חיוך עדין אל מישהו, הוא מזעיף לך
פנים, כאילו שביקשת ממנו משהו (אחרת למה יצרת קשר עין? חוצפן!) ואני הרי כמו בשיר
של יהודה עמיחי: "מה אשלם בעד השלום בנפשי": "משום שאין קשיות בפני
ואין זעם/ בעיני שואלים אותי ברחוב,/ מה השעה? מה הדרך?" והרי זו לא הדרך (וגם
לא השעה) הנכונה, פה בעיר. בבריכה, צריך למצוא את "החוליה הנחמדה".
וודאי יש שם מישהו בין השוחים, שיכול לענות אם במקרה אומרים לו "שלום",
"להתראות" או חס וחלילה "בוקר טוב". אני אדם סוטה (מן הנורמה),
שמברך אנשים לשלום כאשר אני נכנס לחדר. סליחה, תודה ובבקשה, כולנו אומרים (רק לא
בג'ימי).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה