בסוף
אני ובת הדודה שלי תפסנו זו את זו טלפונית. במה זה היה כרוך, שואלים כל שני קוראי
הבלוג בסקרנות יבשה (ועכשיו בבלוג, מבצע. כל הקונה "סקרנות יבשה", מקבל
קרם אנטילופות חינם, אם ימצא כזה בחנות. ההשתתפות על עובדי רשות השידור ששולחים
לנו מכתבים לתשלום האגרה, אסורה. זוכרים את הפרסומת הזאת משנות השמונים "אם
נקעת את הצוואר "לא נעים, לא נורא". אם אכל אותך עכבר "לא נעים, לא
נורא" אם לא שילמת את האגרה ולקחו לך את המקלט? – האמת, אני לא זוכרת מה בא
אז בפרסומת. כנראה לא ראית "קרובים קרובים" או משהו, למרות שזה לא מתחרז
עם "צוואר" ו- "עכבר". כמו שכתב אפריים שמיר "לפעמים זה
מתחרז גם בחיים/ אך בדרך כלל זה לא").
אז
קודם, היא שלחה לי סמס, כשהייתי בחצי חינם עם גורי, אותו ראיתי בשתים עשרה בלילה
(פעם ראיתי סמס ממישהו בשתים עשרה בלילה ועניתי לו באחת. טעות שאני לא הולכת לחזור
עליה יותר אף פעם. איכשהו בנים עם אג'נדה לא ברורה אף פעם לא מתעייפים. זה כמו
בפרסומת "קח עוד תפוז – אתה יודע למה" שבה הפרסומאי לא ידע להגיד לנו מה
עובר לנו בראש כשאנחנו אוכלים תפוזים. "אנשים קונים תפוזים, אנא עארף
למה?" אמר הפרסומאי והלך לשתות טרופית, כי בטרופית הגרילו בין השותים רובוט,
שיהיה לחברך הטוב ביותר כמו בסרט "תקלה מופלאה" ו- "תקלה מופלאה
2"), אז התקשרתי אליה למחרת בצהריים (היא לא ענתה) שלחתי לה סמס (באותם צהריים,
לא באחת בלילה) והיא נעלמה לאיזה שישה ימים. טוב, חשבתי, היא בטח רוצה לדעת מה
שלום הדוד מקנדה שעבר אירועים לבביים ("עבר אירועים לבביים" זה נשמע כמו
"התחיל אוסף מכתביות ואבא שלו לא ידע שמכתביות של 'הולי הובי' זה 'פּוּשְט'
ומכתביות 'דובוני איכפת לי' הן 'יקרות', כי כל המכתביות עלו אותו מחיר".
אבאהים לא יודעים דברים כאלו) וכבר הדוד התקשר לאמא שלי ואמר שהכל בסדר.
ואז
פתאום כשהייתי בדרך מלאבאיט באוטובוס היא התקשרה, ונכנסתי לסנטר להחזיר צלצול מיד
ואז קיבלתי מענה קולי שהיא בחופשה עד כך וכך באוגוסט (טלפון של העבודה much?) ואז אחרי שעתיים קיבלתי ממנה סמס, להתקשר אליה לאיזה מספר באיזור
חיוג צפון והתקשרתי אליה והיא לא ענתה, אז שלחתי לה סמס, שאני אחזור אליה מאוחר
יותר וסגרתי את כל הטלפונים והלכתי לישון, מה שהיה מיותר כי היא לא התקשרה ואז
בארבע תפסתי אותה וניהלנו סוג של שיחה נעימה ואז בת הדודה שלי שאלה "אני
יכולה להתקשר אליך מדי פעם בבקרים, כשהילדים בגן ואני עובדת מן הבית?" ואני
אמרתי "בטח, וגם כשאת אצל ההורים שלך במרכז, תרימי טלפון ונבוא לבקר"
והיא אמרה "אנחנו צריכים להיפגש כולם, כמו ביום ההולדת שלי לפני שנתיים"
ואני אמרתי "כן" וכבר ידעתי שזה לא יקרה, כי ככה זה שאתה מציע למישהו
תוכנית ספציפית והוא מעניק לך בחזרה המהום כללי על יפעת העולם וצפריריו.
ולפעמים
אמא שלי שואלת אותי "למה את לא חברה של נ'?" ואני אומרת "כי היא
גרה בצפון" ואמא שלי אומרת "למה את לא חברה של נ' השניה, שלא גרה בצפון?"
ואני אומרת "כי נ' השניה לא אוהבת אותי, אמא, אנחנו יותר מדי דומות ומשקפות
אחת לשניה משהו לא מחמיא". חס וחלילה מלהצטרף למועדון שעלולים לקבל אותך
אליו. חייג לנ' הראשונה, בפעם השניה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה