I Made You a Cookie

בגלל שאני מחרימה את המאפייה מסיבות בלתי רלוונטיות בעליל, נאלצתי למצוא מקום חדש לקנות עוגות ומכיוון שהזמינו אותי היום למפגש משפחתי, הצורך לקנות עוגה נעשה דחוף ביותר ולכן שמתי פעמי למאפייה שלא ננקוב בשמה ברחוב קינג ג'ורג', הידוע בכינויו רחוב "רוכבי האופניים שמנסים לדרוס אנשים תמימים שרק רוצים לחצות את הכביש לסקואלה בשעות שארקפה סגור וגם, אם זה לא קשה מדי, לבדוק את המאפייה שמשווקת עוגות פרג שאחותי נשבעת בהן, למרות שעוגות הפרג במאפיה המוחרמת הרבה יותר טעימות".

טוב, במאפייה החדשה קשה להגיד שהם לא נחמדים, אם כי הדברים שלהם נראים טיפה יותר תעשייתיים. הייתה גם תקרית משעשעת עם צלחת עוגיות ואישה מפגרת שנכנסה לחנות ושאלה "אלו טעימות?" ומשלא ענו לה, חפנה עוגיה בכף ידה הענוגה ושאלה, "זה, כשר לפסח?" והמוכר אמר "אני לא יכול לראות אם העוגיה כשרה לפסח, גבירתי, כאשר העוגיה מוטמנת בכף היד שלך, כך שכל מה שאני רואה זה אגרוף" (יהודה עמיחי כבר הרי אמר שגם האגרוף היה פעם יד פתוחה ועוגיה) ואז האישה העדינה הואילה בטובה לפתוח את כף היד המזיעה שלה  - גורי אומר שהיא הראתה את העוגיה לעצמה, כי בכל דור ודור חייב אדם לראות אם עצמו אוכל עוגיות כשרות לפסח - ולהראות למוכר את העוגיה, עד שזנו עיניו של המוכר בעוגיה והוא יכול היה לאשר שהיא כשרה לפסח, או אז השליכה האישה את העוגיה לפיה ואז בפה מלא בעוגיה (כשרה לפסח!), רוקנה את כל מגש העוגיות לתוך שתי כפות הידיים שלה כי – ושימו לב לסיבה ההגיונית – מחכים לה בחוץ אנשים שעשויים אולי לרצות לטעום את העוגיות. הגיוני. 

הגיוני ממש כמו הדודים בחתונות שמביאים לשולחן מגש ענק עם כל סוגי העוגות הקיימות במזנון הקינוחים "כי זה לכל השולחן", רק שבשולחן, כל דודה הביאה מגש ענקי, "לכל השולחן" ובסופו של דבר מונחים על השולחן,  שלושת אלפים וארבע מאות מיני עוגות פרווה שמגעילות את השועלים ולכן אף אחד לא נוגע בהן. 

לכל היותר, אמא שלי לוקחת קינוח, חוצה אותו לחצי, חוצה את החצי לחצי, חוצה שוב את החצי לחצי, ואז שואלת "מישהו רוצה לחלוק איתי שמינית מרנג לימון, זה מעדן!" ועל זה הדודה עונה "תתטעמי מהעוגת אגוזים, היא משהו! משהו!" רק שלא ברור לאיש מה מבין שלושת אלפים ארבע מאות עוגות הפרווה שמונחות על השולחן הן עוגות אגוזים ומה הן סתם עוגות רגילות "לכל השולחן".

בנוסף, שאל אותי המוכר, הבאמת אדיב, אם אני רוצה לעשות כרטיס מועדון כי, זה רק עולה 30 ש"ח ומקבלים בחזרה תלושים שאפשר להשתמש באחד בכל קנייה ואז אם קונים ארבע קופסאות של עוגיות, מקבלים אחת חינם, או אם קונים תשע עוגות גבינה, מקבלים אחת חינם, או אם קונים עשרים עוגות שוקולד, מקבלים עשרים עוגות שוקולד ועניתי לו שאני אעשה את הכרטיס בשניה שאני אפתח בית יתומים לילדים רעבים מאפריקה שמוכנים לאכול רק עוגות ועוגיות (סתם. לא באמת עניתי לו את זה. עוד מאפייה שאני שורפת ואני אצטרך להתחיל לקנות ברולדין).

ועכשיו, בפה מלא עוגה, גם אני יכולה להבין את המשפט האנורקטי "אינני מקבלת הוראות מעוגה" וגורי אומר, גם קיבלת הוראות מעוגה וגם ביצעת.