כל האפשרויות נכונות

אני קוראת את שתהיי לי הסכין והדמות שם כותבת שאיתך כל מחיקה היא כמו מוות ואני באמת מרגישה שהקשר הזה כל פעם חוזר יותר ויותר מת כמו –

זומבי מפחיד שאי אפשר להרוג אותו ומי רוצה להרוג אותו (אני/ לא אני/ כל האפשרויות נכונות). כל פעם הוא חוזר -

בלי עין או יד או מוח עם -

פצעים של ריקבון וצחנה של חידלון יושב איתי ושותה תה אנגלי עם עוגיות חמאה בצלוחיות פורצלן על מפה מעומלנת.