statcounter

יום שלישי, 28 בפברואר 2012

דֻּבִּי דֹב פּוֹתֶה

היום אמרתי לפ' שיש לי פטיש לגברים שהם יותר אינטליגנטים ממני. הבנת יותר מהר ממני את הדבר בשיחה אתמול, קיטי. פ' אמר שהגשתי לךְ מילים וגם הפוסט הזה הוא סוג של הגשת מילים. סוג של הנגשת מילים. סוג של הנגשה. תמיד אני חוזר מפ' קצת מאוהב, קצת מוצף. גנבו לי את הנגן, אז לקחתי את המיני-דיסק. סוג של חתול מפלצת שקניתי לפני שבע שנים והוא מסרב להתקלקל, כמוך קיטי, שהשארתי אותךְ בחוץ ולא החמצתְ. פ' שאל אם אני כותבת. אמרתי לו שאני כותבת סוג של השתוללות בהשראת 'שתהיי לי הסכין'. אני כבר מפחד לקרוא את הספר הזה מרוב שהוא מציף. מציף את כל הגרפומנים שרוצים להיות כמו יאיר ומרים או כמו תיאה ושפן. אפרופו תיאה ושפן, נגמר לי הסאדיזם באמצע הפנטזיה. הנה גיא ואלונה מתרחקים ממני אט אט במורד שביל התודעה. הִנֵּהוּ נִגְרָר וְיוֹרֵד מִן הַמַּדְרֵגוֹת, יָרֹד וְטָפֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ. סוג של דֻּבִּי דֹב פּוֹתֶה.

יצאתי מהבית ללא שעון. הייתי צריך להיות אצל פ' בארבע ורבע. התביישתי לשאול את השעה מפי העוברים והשבים. הצצתי בחנויות שעונים, מנסה להבין איזה מן השעונים מראה את השעה הנכונה; מצאתי סניף של אמפם עם שעון תקין; בבזל, לא ייסדתי את מדינת הדובים הפותים אלא קניתי אוזן המן בארקפה במטרה לקבל סליפ עם השעה ואז תיזמנתי חמש דקות באמצעות שיר של הקיור במיני-דיסק. רק היה חסר לי מסטיק ושני מהדקי נייר והייתי בונה מטוס כמו מגיוור. איזה גבר. ובסוף הגעתי באיחור של חמש דקות שלמות. כמה פירוטכניקה הפעלתי בכדי להמנע מאינטראקציה אנושית בסיסית. היי שלום.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה