סבא 'אסור ל' מכה שנית

באתר שאני כותבת בו את הסיפור היפה 'מענה לנישה שאינה קיימת' שולחים לי הודעות שאני כנראה גבר המתחזה לאישה. הבעיה היא שבסיפור הקודם שכתבתי בתור גבר, שלחו לי הודעות שאני אישה המתחזה לגבר, מה שמזכיר לי את החלק בתקליט של 'רגע ודודלי' כאשר דודלי אומר (אל תזלזלו. זה היה קטע מפחיד עבור ילדים קטנים עם אקו והכל): "אני לא דודלי. אני גזר". גם אני לא גבר. אני גזר. גזר מהפרסומת שמשמיעים בחצי חינם "גזר ישראלי. הכי טעים. הכי הכי".

מי הגאון שכתב את הפרסומת הזו? זה יותר טוב מהעגבניה משנות השמונים שהייתה שרה "מבושלת או טריה, תמיד מבריאה. יש בי ויטמין C. הצטננת, קח אותי". "הצטננת, קח אותי" זה סלוגן טוב. אולי אני אתחזה שוב לאישה באתר הזה ואשתמש בו. בכלל בשנות השמונים היו הרבה ירקות מדברים בטלווזיה, משום מה. 

כמובן, שגיבורי הילדות שלנו היו 'אלברט פירות', אדם חשוד ששיבח פירות באופן מתלהב מדי, ו- "צ'יבוטרו מהחשמל", רומני שהיה מכבה לאישתו, הגברת צ'יבוטרו, את החשמל באמצע האמבטיה – לך תדע למה הפעולה "לכבות לאישתך את החשמל באמצע האמבטיה" היא פרסומת לשימוש בחשמל. אבל בשנות השמונים לא ידעו דברים כאלו. היו מדברים עם ירקות.

כמובן שהפרסומת עם מר צ'בוטרו, גרמה להרבה תיכוניסטים ברחבי הארץ לקרוא למורים רומניים לפיזיקה "אדון צ'יבוטרו". בשנות השמונים כל המורים לפיזיקה היו רומנים ולימדו במבטא לא מובן. אולי אפילו ברומנית. אולי זה שהציון הסופי שלי בפיזיקה היה 30 זה מזימה של צ'אושסקו והסיקוריטטה. מי ידע שאני אצטרך את הפיזיקה הזאת אחר כך. אני תמיד חשבתי שהמקצוע הכי שימושי בבית הספר זה תלמוד חמש יחידות. למדנו שם את ההלכה "שניים אוחזין בחמור" ואיך נותנים סימנים באבידה. 

אגב, מי שרוצה לדעת "איך אוחזין חמור" ו- "איך נותנים סימנים באבודה" שיפנה אלי בפרטי. אני תחת הקטגוריה "גזר מחפש גזר". תת קטגוריה "הכי טעים. הכי הכי". לא בא בחשבון : דם, חיות וביזאר. כמו כן, אינני משחק 'מה במשבצת?'. אני חושב שזה משחק אפל ופוגעני וגם אף פעם לא יודע, אם "ריבוע צהוב" שייך לריבוע או לצהוב. לינקים אהובים: דורה שרה את השיר "תיק גב. תיק גב. תיק גב". בי זה נוגע. לא יתקבלו פניות מזוגות נשואים שרוצים שאני אפתח להם סתימות בשירותים ואנקה להם את האמבטיה עם מוצרים של 'יעקובי'.

אז אתמול היינו בסינמטק וכמובן שהאנשים היחידים שם ש- "הצביעו למומו" (בדרך לדיקסי יש כתובת גרפיטי שאומרת "הנכים רוצים את מומו בכנסת") בהקרנת חצות היו אני וגם אני לא בדיוק "הצבעתי למומו". מקסימום "הצבעתי על מומו" שזה כמעט אותו דבר, אבל לא ממש. 

בהקרנה היו אנשים חמודים, שרובם יצאו באמצע. היה אפילו ילד נורא יפה שבא עם אמא שלו. מה שגרם לי לשאול את גורי לפני ההקרנה אם שהוא היה קטן, הוא רצה לרצוח את אבא שלו ולהתחתן עם אמא שלו וגורי ענה שלא. אנשים רבים בשנות השמונים, רצו לרצוח את אדון צ'יבוטרו ולהתחתן עם הגברת צ'יבוטרו וזה בגלל שהיה לה חשמל בחינם ובגלל שהם חשו שלכבות לה את החשמל באמבטיה זו התייחסות לא הוגנת לנשים. הילד ואמא שלו, יצאו באמצע הסרט בגלל איזה בדיחת שואה על מחנות ריכוז למוזיקאים. אנחנו כמעט יצאנו באמצע בגלל השואב אבק המדבר. זה פגע נורא ברגשותינו (או שיצאנו לעשות קקה ואחר כך חזרנו ובדיוק קפצו על המסך המון נשים ללא חולצה ללא סיבה נראית לעין). ועתה, אם תסלחו לי, יש לי טרפנקי על המחבת לטגן. היו שלום ותודה על.