כשיש לאנשים שאני עובדת איתם משהו להוסיף לדברים שאני שולחת, הם מתקשרים מיד. כך שלמדתי לשנוא את הטלפונים האלו. אני קוראת להם: "מתקשרים לצעוק", למרות שהם מדברים בשקט ובנימוס. איכשהו, בגלל שג' קורא לכל חלון שקופץ במחשב ולכל מסך כחול של מוות, "המחשב צועק", גם אני התרגלתי לקרוא לכל סימן הכי קטן של חוסר שביעות רצון - צעקה. אולי זה הופך אותי לרגישה מדי. השפה מבנה את התודעה וכיוצא באלו.
י' מרגיזה אותי. היא כתבה לי מכתב על זה שהיא מרגישה לא רצויה בקשר: שאני עונה לה באיטיות למיילים, לא מגיבה לסמסים ולא יוזמת פגישות. בתגובה כתבתי לה מכתב ארוך שעליו היא השיבה שהיא אפילו לא זוכרת מה היא כתבה לי. זה קצת עלוב לדעתי. אחר כך היא כתבה לי כמה מכתבים, שעניתי עליהם מאוד מהר, כי נתתי לה את המייל העסקי שלי בתור פיצוי ולא היה לי משהו יותר טוב לעשות באותו רגע, אז היא כתבה לי "את לא חייבת לענות לי כל כך מהר". וואלה, י', לא ידעתי שאת באה עם ספר הוראות.
השיפוצים בבית החדש של ש' לא נגמרים ואין לאן לברוח. אי אפשר לצפות שכל יום מישהו במשפחה שלי יתאבד ותהיה הלוויה :-P. בהתחלה היה נדמה לי שלקחתי את המוות שלו קשה, כי הייתי עצובה כל יום ראשון, אבל ביום שני הרגשתי כאילו זה מעולם לא קרה. בהלוויה פיתחתי התקפה של דימוי עצמי נמוך, כי היה נדמה לי שאוהבים יותר את אחותי. א' אמר לה: "תבואי ולא רק לשבעה" ולי הוא לא אמר כלום והייתה לי הרגשה שזה קשור לפסח שעשיתי עם דוד מ' ובת-הדודה ואני התנהגתי כמו מפגרת ואחותי - לא ואחר כך, אחותי באה להופעה של הבת דודה בקפה ביאליק ואני לא, כי אין לי פייסבוק ולכן היא לא הזמינה אותי. אבל אי אפשר שכל האנשים בעולם יאהבו אותך, במיוחד אם זה בהלוויה של אבא שלהם וקוברים אותו ליד הגדר והכל.
קרובים של אמא באו להלוויה. דודה ו' ניגשה אלי ואמרה לי במבטא סלובקי "כל הכבוד, כל הכבוד" שזה דבר מוזר להגיד לאחיינית שהדוד שלה התאבד. שאלתי "על מה?" ואז הסתבר שבן הדוד של אמא שלי, התפעל מזה שנשארתי רזה. הוא תמיד משווה אותי לבת שלו. כשבאתי אליהם, לפני שנתיים, הוא שאל אותי ליד כולם, "איך רזית?", ואני עניתי "חדר כושר", כי זו התשובה הכי קצרה והכי סתמית שגוררת הכי פחות בלבולי שכל נלווים. אז ישר הם התחילו להגיד לבת שלהם ליד כולם: "נרשום אותך לקאנטרי. נסיע אותך כל יום" - למרות שהיא בגילי, מסיעים אותה לכל מקום ומכל מקום. פעם יצאתי איתה לסינמטק ורציתי לחזור במונית, אז היא אמרה "למה מונית אם אפשר לקרוא לאבא שלי". דודה י' ראתה שמשפילים את בת הדודה נ' ואמרה "חדר כושר זה למטומטמים". אבל זה בסדר. בת הדודה נ' הפסידה מאז בכל המערכות.
אין לי איפה לכתוב ואף אחד לא קורא פה, אז זה בסדר. הכל בסדר.
י' מרגיזה אותי. היא כתבה לי מכתב על זה שהיא מרגישה לא רצויה בקשר: שאני עונה לה באיטיות למיילים, לא מגיבה לסמסים ולא יוזמת פגישות. בתגובה כתבתי לה מכתב ארוך שעליו היא השיבה שהיא אפילו לא זוכרת מה היא כתבה לי. זה קצת עלוב לדעתי. אחר כך היא כתבה לי כמה מכתבים, שעניתי עליהם מאוד מהר, כי נתתי לה את המייל העסקי שלי בתור פיצוי ולא היה לי משהו יותר טוב לעשות באותו רגע, אז היא כתבה לי "את לא חייבת לענות לי כל כך מהר". וואלה, י', לא ידעתי שאת באה עם ספר הוראות.
השיפוצים בבית החדש של ש' לא נגמרים ואין לאן לברוח. אי אפשר לצפות שכל יום מישהו במשפחה שלי יתאבד ותהיה הלוויה :-P. בהתחלה היה נדמה לי שלקחתי את המוות שלו קשה, כי הייתי עצובה כל יום ראשון, אבל ביום שני הרגשתי כאילו זה מעולם לא קרה. בהלוויה פיתחתי התקפה של דימוי עצמי נמוך, כי היה נדמה לי שאוהבים יותר את אחותי. א' אמר לה: "תבואי ולא רק לשבעה" ולי הוא לא אמר כלום והייתה לי הרגשה שזה קשור לפסח שעשיתי עם דוד מ' ובת-הדודה ואני התנהגתי כמו מפגרת ואחותי - לא ואחר כך, אחותי באה להופעה של הבת דודה בקפה ביאליק ואני לא, כי אין לי פייסבוק ולכן היא לא הזמינה אותי. אבל אי אפשר שכל האנשים בעולם יאהבו אותך, במיוחד אם זה בהלוויה של אבא שלהם וקוברים אותו ליד הגדר והכל.
קרובים של אמא באו להלוויה. דודה ו' ניגשה אלי ואמרה לי במבטא סלובקי "כל הכבוד, כל הכבוד" שזה דבר מוזר להגיד לאחיינית שהדוד שלה התאבד. שאלתי "על מה?" ואז הסתבר שבן הדוד של אמא שלי, התפעל מזה שנשארתי רזה. הוא תמיד משווה אותי לבת שלו. כשבאתי אליהם, לפני שנתיים, הוא שאל אותי ליד כולם, "איך רזית?", ואני עניתי "חדר כושר", כי זו התשובה הכי קצרה והכי סתמית שגוררת הכי פחות בלבולי שכל נלווים. אז ישר הם התחילו להגיד לבת שלהם ליד כולם: "נרשום אותך לקאנטרי. נסיע אותך כל יום" - למרות שהיא בגילי, מסיעים אותה לכל מקום ומכל מקום. פעם יצאתי איתה לסינמטק ורציתי לחזור במונית, אז היא אמרה "למה מונית אם אפשר לקרוא לאבא שלי". דודה י' ראתה שמשפילים את בת הדודה נ' ואמרה "חדר כושר זה למטומטמים". אבל זה בסדר. בת הדודה נ' הפסידה מאז בכל המערכות.
אין לי איפה לכתוב ואף אחד לא קורא פה, אז זה בסדר. הכל בסדר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה