כשלתי בלשוני היום, יותר מדי פעמים: עם חמותי, עם הספרית ועם י"ל. איך אפשר להכשל בלשון עם הספרית? להשלים לה כמה פרטים על החיים של ש' שהיא לא ידעה. אני חושבת שאני אוגרת הרבה יותר מדי אגרסיות כלפי ש' בגלל השיפוצים הנהדרים בדירה שלה שבאים לידי ביטוי בקידוחים בלתי פוסקים למציאת נפט וגז טבעי בקירות - לפחות כך זה נשמע מהדירה שלי - משמונה בבוקר ועד חמש + פילרטוטים מהפועלים כשאני יוצאת מהדירה בפנים נפוחות משינה להביא קפה והדבר האחרון שאני רוצה זה לדבר. מותר לאנשים לא לרצות לדבר בבוקר, אפילו אם הנ"ל מתחיל בשתים עשרה. יש על זה סעיף באמנת ג'נבה, באמת.
לי"ל סיפרתי על דוד מ' והוא אמר שהוא מצטער ששאל מה שלומי כי סף הרגישות שלו נמוך בימים אלו והוא לא יכול לשמוע סיפורים כאלו, אז במקום זה דיברנו עליו כל השעה. איווררתי את האמפתיה שלי, במצג משכנע של הקשבה פעילה, שזה כמו הפסקה פעילה רק בלי ריקודי עם - שירות אַלי לגברים יפים ומיוסרים. במסגרת השיחה הזאת כיניתי את ש', "האנשים שגרים אצלך בבית" בעד זה שפחדתי שהחרצובות הפראיות ישתחררו בשנית, למרות שהוא הבטיח לי ש-"מה שקורה בסטודיו נשאר בסטודיו", אבל הסטודיו הוא מקום טוב להתאמן בלהתחיל לשלוט על הפה. מ-ע-כ-ש-י-ו.
לי"ל סיפרתי על דוד מ' והוא אמר שהוא מצטער ששאל מה שלומי כי סף הרגישות שלו נמוך בימים אלו והוא לא יכול לשמוע סיפורים כאלו, אז במקום זה דיברנו עליו כל השעה. איווררתי את האמפתיה שלי, במצג משכנע של הקשבה פעילה, שזה כמו הפסקה פעילה רק בלי ריקודי עם - שירות אַלי לגברים יפים ומיוסרים. במסגרת השיחה הזאת כיניתי את ש', "האנשים שגרים אצלך בבית" בעד זה שפחדתי שהחרצובות הפראיות ישתחררו בשנית, למרות שהוא הבטיח לי ש-"מה שקורה בסטודיו נשאר בסטודיו", אבל הסטודיו הוא מקום טוב להתאמן בלהתחיל לשלוט על הפה. מ-ע-כ-ש-י-ו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה