שיחת טלפון מפתיעה

עשיתי את זה. התקשרתי לבן הדוד א'. אבא הופתע לטובה כשביקשתי את הטלפון שלו. מסתבר שאבא נסע לשם הבוקר באופניים. מחולון לרחובות ובחזרה. קטן עליו.

אני ובן הדוד א' מעולם לא דיברנו בטלפון, אז היה פה פוטנציאל מבוכה לא קטן. לי היה קראש קטן עליו לאורך כל הילדות שלי ואז, בחסות היחסים המעורערים בין אבא שלי לאחיו, הקשר התנתק. ראיתי אותו אולי ארבע פעמים בעשרים שנה האחרונות. בחתונה שלי דיברתי איתו. הוא אמר שהוא הופתע מזה ששמנו ג'טרו טול בתור שיר יציאה מהחופה וזאת הייתה השיחה האינטלגנטית האחרונה שניהלנו. עד היום.

בגלל שהייתי במבוכה, סיפרתי המון בדיחות. לא כל כך הולם לשיחה עם מישהו באבל, אבל בן הדוד א' הוא טיפוס ציני כזה ומגניב, אז הוא זרם. אמרתי לו שמכיוון שאנחנו בני דודים כבר כמה שנים, הגיע הזמן שאני אבוא לראות את הבית שלו. אף מילה על השבעה חוץ מ- "הלשינו עליך שאתה מתגלח" ו-"זה בסדר, אתה מדבר עם הצד האגנוסטי במשפחה" (אין כמו להשחיל את המילה אגנוסטי בשביל להעמיד פנים שאתה בן אדם סמי סמי אינטלגנטי).

השיחה איתו הוציאה אותי מסשן ארוך של רחמים עצמיים ואז גם ראיתי שמהכנס שלחו לי לאשר את מה שיהיה כתוב על התג - את זה בטוח לא עשו במייל מרג' ומזל שהיה לי השכל להדפיס מבעוד מועד כרטיסי ביקור חדשים, כי הקודמים נראו כמו כרטיסי הביקור של הזונות בבורדל מול גן מאיר :-). עכשיו הכל נורא סולידי, אם כי חיוור משהו ואני רק צריכה לחשוב מה ללבוש לכנס ומה ללבוש לביקור ברחובות ולגמור לראות את הסדרה הבריטית - אני חושבת שאוכל להתמודד עם זה :-).