נראה לי שמגיע פה עוד פוסט, כאות תודה על זה
שסובלים אותי, כי זה לא שאני לא מעריכה את זה. איך אמר את זה הפסיכולוג שלי:
"קשר מטורף אבל מכיל במידה מפתיעה". אז אני כותבת פה עוד פוסט, אבל לא
מבטיחה שלא תהיינה שגיאות כתיב וטעויות בתג ה-HTML:
<br/>.
אפרופו פסיכולוג, אני חושבת שבעצם הכל עניין של
כמה הפילטרים שלך מלוכלכים כלומר כמה אתה רואה גירסה מתקבלת על הדעת של המציאות
וכמה אתה משליך ובגלל זה ההכשרה של פסיכולוגים כל כך מפרכת, כי הם צריכים לדעת
להבדיל בין ההשלכות שלהם לבין משהו אמיתי שבא מן המטופל.
למשל שלי הוא אדם פיקח, אבל אחרי שסיפרתי לו על
הדבר הזה שכתוב על המים ומתקיים בזמן שמחוץ לזמן במן עיוות של רצף המרחב-והזמן, אז
הוא הבין מזה שאסור להחמיא לי וכל החמש שנים של הטיפול הוא ניסה להיות אלי טיפה
יותר קר ממה שהוא בדרך כלל (כך לפי עדותו), רק שהוא לא שם לב שאף פעם לא שאלתי
אותו בן כמה הוא או אם הוא נשוי או כמה ילדים יש לו וכשפגשתי אותו אצל הספרית שלי,
לא שמתי לב שהוא יושב על כיסא המסתפרים עד שהיא אמרה לו "עבודה זה דבר חשוב
לבנאדם" והוא אמר לה "העבודה משחררת" והסתכל עלי דרך המראה, כי הוא
פסיכולוג מגניב כזה, שמספר בדיחות שואה במספרות ואני לא אומרת את זה בכלל בציניות.
ולא שאלתי אותו בן כמה הוא או אם הוא נשוי או כמה
ילדים יש לו או למה הוא לובש תמיד טריקו שחורה כי למרות שהוא עושה רושם של אדם
מאוד נחמד, הרשתי לעצמי להתייחס אליו אינסטרומנטלית, כי יש פה עניין של כסף שעובר
ידיים. אז אפשר להחמיא לי או לא, זה לא באמת משנה.
לפני מספר שבועות פגשתי את הפסיכולוג. הוא חיכה
בתור לבידוק הבטחוני של הסנטר. אמרתי לו יפה שלום והוא קצת שתק, אז הנחתי שהוא לא
רוצה להגרר לשיחה כאשר המונה לא דופק ואמרתי "טוב, מעולה" והמשכתי ללכת No hard
feelings at allואחר כך קיבלתי סמס שהוא לא דיבר כי "נעתקו
המילים מפיו" כי מרוב שנזהרים, בסוף יוצא הדבר שנזהרים ממנו ויוצא בטעות כפל המשמעות,
שהוא שורש הפילרטוט וחשבתי איזה מגניבים אנחנו כי לנו זה לא קורה.
אז זהו, שאני כן מעריכה את הכל – את הליבה של
הטירוף הנחמד שמתחולל בתוך שבע שכבות של מהוגנות, פוליטיקלי קורקטנס, פורמליות
ואדיבות וגם כתבתי שיר שהוא ההיפך ממה שאמרתי בתור מחווה לדיאלקטיות שבקיום:
האלוהים הוא תנועתו של הייקום
והשמש סובבת את כדור הארץ
משהו בי מתכוונן אל הריק כאשר נלחץ לי בטעות מקש הרענן
מקש הרענן הוא המוות הקטן
הוא הוא הקוויזלינג הזה שילדים מצביעים עליו ברחוב
או היו צריכים להצביע עליו ברחוב
לולי היו עסוקים בלדרוס נמלים באמצעות קט-נועים חשמליים
ומדוע אנשים כבר לא עומדים בדלת
ומכניסים אותם אל המבואה ואומרים להם תמתינו שבעלת הבית
והשמש סובבת את כדור הארץ
משהו בי מתכוונן אל הריק כאשר נלחץ לי בטעות מקש הרענן
מקש הרענן הוא המוות הקטן
הוא הוא הקוויזלינג הזה שילדים מצביעים עליו ברחוב
או היו צריכים להצביע עליו ברחוב
לולי היו עסוקים בלדרוס נמלים באמצעות קט-נועים חשמליים
ומדוע אנשים כבר לא עומדים בדלת
ומכניסים אותם אל המבואה ואומרים להם תמתינו שבעלת הבית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה