היום התעוררתי בארבע וחצי בבוקר
ונשארתי במיטה עד חמש ממש כמו בפרק של סיינפלד שהוא ישן אצל ההורים שלו ומתעורר
בחמש בבוקר ורואה את ההורים שלו במטבח לבושים לגמרי אחרי ארוחת בוקר וטיול בחוץ
והוא שואל אותם מה הם עושים בשעה כזו והם עונים: we let you have a lay in. נחתי במיטה עד חמש בבוקר, נעשיתי עצלה. היום כשקמתי בחמש בבוקר,
גורי היה במטבח מסטרל אי אילו בקבוקים בבגדים איתם הגיע מהעבודה אתמול בלילה, כולל
הכובע שלו. אמרתי לו, קזואלית, אנשים בעבודה יחשבו שהיית בר מזל אתמול בלילה,
למרות שטכנית זה רק תקף לאנשים שלא גרים באותו בית ובאמת גורי לא "נעשה בר
מזל" אלא נרדם על הספה בסלון אחרי שהוא האכיל את בוציק ושניהם לא באו למיטה
אתמול בלילה. אני לעומת זאת, פרשתי בשעה עשר, אחרי שאמרתי לגורי "לילה טוב
ויום נישואין שמח" כי שנינו שכחנו שזה יום הנישואין שלנו והסתפקנו בלחגוג את
יום ההולדת שלי בלקנות לי שני זוגות מגפיים בשופרא.
זוג מגפיים אחד נמצא בחדר
"המציאות" של שופרא: זוג מגפיים של g-star raw במחיר מציאה של ארבע מאות שקל שזו באמת מציאה בהתחשב בזה שחדר
"המציאות" מסודר לפי מידות ואני במידת הנעליים הכי נפוצה וב- g-star raw אפילו חולצת טריקו עולה שמונה מאות שקל וזוג נעליים שני של
"נטורליסטה" בבערך פי ארבע מזה, כך שנפרדנו שם מאיזה אלפיים שקל.
כשהראיתי לאמא שלי את הנעליים אמרתי לה שבוציק קנה לי אותם, אז היא הוציאה ארבע
מאות שקל, כי היא לא ממש ידעה מה לקנות לי ליום ההולדת – ביקשתי אוזניות או
גרביונים לרגליים שמנמנות (זה מזכיר לי את ורד מהצבא שהייתה שרה לעצמה:
"אינדולה – השיער שלך שמנמן" ולדעתי זו סיסמת הפרסומת הכי יפה שנכתבה אי
פעם. כן יותר מ "עם קצת אוויר לנשימה פיצוחי שושנים בכל פינה" למרות שזו
תחרות קשה) אבל לא התחשק לה לקנות לי לא את זה ולא את זה – אז אמרתי לה שהיא משלמת
על ה- g star raw בגלל שלבוציק יש טעם יותר יקר ואז אמא שלי
החמודה אמרה שבכל פעם שהיא קונה חולצה או ז'קט אחרי שהיא יוצאת מאיתנו היא אומרת
שהם "מתנה מבוציק" היא גם אמרה שבטח שאני קוראת לבוציק "חבר
שלי", אחרי שהוא קנה לי מגפיים בטוב טעם. פעם מישהו אמר לי (אין לי מושג מי)
שאישתו לא קונה בתדירות גבוהה אבל כשהיא כבר קונה זה מאוד יקר, אז גם גורי אמר שזה
לא נורא לקנות נעליים באלפיים שקל אם עושים את זה רק כמה פעמים בשנה.
אז לא חגגנו את יום ההולדת שלי בכלל,
רק ישבנו קצת ב-"הפיצה" כי הם מקסימונים כאלו לאנשים עם ילדים. אני
ואחותי תמיד סותמות להן את המעברים עם העגלות והם לא אומרים כלום. לפני שבועיים
חסמנו עם העגלות את הדרך לשירותים ואישה אחת ביקשה בנימוס לעבור אז אחותי אמרה לה
"יש שירותים גם בצד השני". יש לנו גנים של מקסימות. שנה הבאה, כאשר בוציק יהיה קצת יותר גדול אני רוצה ליסוע למלון מרשת מלונות המוות כמו בסיפור של
א' מלכה "מלון אשליית הכוכבים" ******אזהרת ספוילר*******בו כל הכוכבים
הם בעצם אשלייה ועל הקירות כתוב "אל מורטה, אל מורטה" שזה "מוות,
מוות" בספרדית ואז האורחים חושבים שהם קיבלו תמורה מלאה לכסף בשל העיצוב
המקורי והם לא יודעים שכל הכוכבים (כן, גם פקונדו אאורה שעובד במזנון! בגלל זה הוא
אמר שכל הבפלות בחינם!) הם אשליה של כוכבים.
גורי אמר שיש בהרבה רשתות "מלונות
אשליות כוכבים", אבל אני אמרתי שניסע למלון אשליית כוכבים של רשת מלונות המוות
ושלא יתקמצן עלי ביום ההולדת שלי אז גורי שאל איזה כוכבים אני רוצה באשליה ואמרתי
אולי "פרפר נחמד" – אשליה של דודו זר, עופרה ויינגרטן ואפי בן
ישראל.בשבי, בץ, עוזה ונולי, אפשר לנגב ידיים באמבטיה. לפעמים אני שואלת את גורי:
תגיד גורי, איך הם לא שמו לב שכתוב על הקירות "אל מורטה, אל מורטה" כי
קיר במערכה הראשונה הרי נופל עליך במערכה השלישית, אז גורי אומר ש – לא כל כך
זוכרת מה הוא ענה כי נגנבתי מהבדיחה של עצמי. אפרופו מלון אשליית הכוכבים, אחותי
אומרת שאני רואה הרבה זבל בטלוויזיה ושאני לא יכולה לומר שהתוכנית "מה שקורה
באילת 2" מבצעת דה קונסטרוקציה בהיבטים לימנליים בסמיוטיקה של תרבות ההמונים,
ושאני אודה שרק רציתי לראות אביבית בר זוהר והבחורה השניה רבות בבריכה על הזמר
המזרחי שאומר "אין לי כוח", "אין לי כוח". לא מודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה