בריכה זו התעמלות טובה לגוף, אך לא לשיער (מה זו
"התעמלות לשיער" שואל הקורא היחיד של הבלוג שאינו בחופשה. ובכן, התעמלות
לשיער זה שיהורם גאון מוריד את החתול מהראש ונותן לו להתאוורר עם חתולים אחרים,
במצבי צבירה שונים. זה כמו פיליפיניות בגינה הציבורית מפטפטות ואוכלות תפוחים
חתוכים מתוך שקית שקופה. "לא, ילדים, אני לא גמדה" אמר עודד תאומי
בחקותו את ראש הממשלה, הגברת גולדה מאיר. "אתם ילדים מאוד נחמדים ואני בכלל לא
מזועזעת מכם").
לחפוף שיער כל יום ולא משנה אם שודדים את בית
הטבע מכל השמפואים הטבעיים שלהם (אדוני, זה שוד. תביא את כל מה שבלי SLS,
בלי סבון, בלי שמפו, בלי בקבוק, עשוי מסירפדים, עשוי מקיפודי מאכל, מיוצר בגליל על
ידי נזירות עיוורות שרגל אדם לא דרכה עליהן. תביא משהו) זה פוטנציאל התקרחות. זה
יותר מתאים לבחורות כמו השחקנית בסדרה "פליסיטי":
למי שלא יודע, "פליסיטי" זו סדרה
מתחילת שנות האלפיים על שיער יפה עם בחורה חמודה מאוד מתחת. ברגע שהשחקנית הסתפרה
בטוויסט מדהים בעלילה, הסדרה צללה אל תהומות הרייטינג ובוטלה. הסדרות של יהורם
גאון, לעומת זאת ("מי גאון של אבא" שבה יהורם גאון משוחח עם ילדים ועם
דור צווינגנבאום (לא שכחנו אותך מ-"זינזאנה", דור. אל תרים את הסבון עכשיו) בתחפושת של
תיש ו-"סברי מרנן", סדרה שרק קצת גורמת לך לאבד את החשק לחיות. רק מעט, רק קצת) עדיין
ממשיכות להיות משודרות.
אפרופו לקפוץ על כרישים, היום שוחחתי עם אמא שלי
והתברר שאחותי באילת, מנסה לקחת "קורס צלילה", אלא שמשהו הסתבך לה עם
מסכת הצלילה ופיצו אותה בשחייה עם דולפינים או, אם תשאלו אותי, פיצו את הדולפינים
בשחייה עם אחותי והשמחה רבה. "לשחות עם דולפינים" זה משהו שלא כל כך
מושך אותי. אני מעדיפה לשחות עם (כלומר לצד) בחורים שריריים מדי, שמדי פעם מכניסים
לי מכה כשהם שוחים חתירה במרץ ספורטאי משהו. לעזאזל, אפילו הזקנות שהן כאילו
"תראו אותי, אני לא שוחה, אני רוכבת על מצוף. אני לוקחת מגה גלופלקס והולכת במים"
רוצות להרביץ לי. זה כנראה "לא יגמר עד שאספר". אז הנה אני מספרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה