בבושקה כוכב - המרצ'נדייז

בסוף העניין נגמר עם בגד ים מחנות ספורט בקניון במידה 40 (!). כן, מישהו צריך לבדוק לי את הראש ואת דימוי הגוף, אם אני רצה לחנות של זקנות וקונה את בגד הים שהכי פחות מכוער עלי שם (האסתר הזו, היא אשפית שיווק. קודם היא נתנה לי למדוד חמישה בגדי ים שעשו לי גוף מעוות, כי וואלה, תפרו אותם לנשים בגיל של שמעון פרס או לשמעון פרס עצמו ואז בסוף היא שלפה בגד ים שנראה חצי בסדר (איך לפעמים, סוג של) וכמובן שמיד קניתי אותו, נכנעת למניפולציה הזולה שלה כמו ילדה שקונה ילקוט, קלמר, עפרונות ומחברות הלו-קיטי. רק הפוך מהלו-קיטי. ילקוט, קלמר, עפרונות ומחברות של הגבר הזה מהתוכנית הרוסית שסבתא שלי רואה שמחופש לבבושקה עם כובע ים סגול, צמוד, שתפור אליו כוכב נוצץ ענק. טוב שלא קניתי באותה הזדמנות אומללה גם שיניים תותבות ומטפחת. לא, אני פשוט נכנסת לבגד ים רגיל, של ארנה, שהוא לא חשוף ולא נעלים, שלא עושה לי רגלי "שומן פוחדן" כי יש לו מפתח נמוך מדי למטה. ולחשוב שקודם מדדתי בקניון בגד ים בסגנון שנות השלושים עם מכנסיים קצרים למטה. גם פתאום שמתי לב, שכמעט לכל הנשים בבריכה יש בגדי ים של ארנה או של ספידו ואני חשבתי לקנות חליפת צלילה, כמו של הבחורה הדתיה ששוחה או לשאול את הבחורה ששוקלת מאה וחמישים קילו, איפה היא קנתה את בגד הים. סה"כ 66 קילו. למה בכלל חשבתי אחרת.