statcounter

יום שני, 18 באוגוסט 2014

נזק קוגניטיבי זמני



אני הכי אוהב לטפל בו יחד עם גורי. זה כיף שאפשר להגיד למישהו: "שים עליו עין, אני במקלחת" או תכין לו בקבוק, אני כבר לא זוכרת איך קוראים לי". שלא לדבר על ההלצות והגיחוכים. אחרי שגילינו את השיר "תקוף, תעשה פיגועים" גורי המציא לתולי את השיר: "קוף, תעשה ניג'וסים" ולדיסקים שחמותיליו קנתה לתולי אנחנו קוראים: "גידי גוב מקריא תוויות של בגדים". בתשע בערב אנחנו מדליקים טלוויזיה (אני לא רואה טלוויזיה במהלך היום כי זה יגרום לי להרגש כמו עקרת בית), תוך אנחות קורעות לב של "הרווחנו את זה ביושר" ואז אנחנו רואים איזה סרט תעודה ביס דוקו ואחר כך אני הולכת לישון, תוך כדי שגורי משגיח על תולי. סוף סוף גורי הבין מה זה "תשמור עליו במיטה". מהיום השני עברנו ללינה משפחתית. ביום הראשון ניסינו להיות קוסמוליקואים וגררנו את העריסה לקיטון השינה הזעיר שלנו. אלא מאי (עכשיו בא לי לכתוב "קא משמע לן" ואני אפילו לא זוכרת מה זה קא משמע לן. אתמול בערב גורי אמר לי "פילים הם בקבוקים" ואני לירלרתי שמרוב עייפות המשפט הזה נשמע לי כמו עובדת טבע שאין לערער עליה. פילים הם בקבוקים. ברור. קא משמע לן), בעוד שאני נשאתי את תולי לסלון בכל פעם שהוא בכה, גורי העדיף להחזיק לו את היד מבעד לסורגי הלול ולגלוש לסוג של נימלונים, כך ששלושתינו לא ישנו. בצעד מחאתי, הכנסתי בלילה השני את תולי למיטה שלנו ובא לציון גואל. גורי "שומר על תולי במיטה" עד שלוש בלילה ואני ישן ואחר כך אני מוציא את תולי לסלון המואר, משכיב אותו בעריסה ומתחיל לנקות. השכנה אמרה לי שחבר שלה ראה אותי במרפסת בשלוש בלילה שרה, שזה ממש מסמל את העובדה שאני צריך לסגור את הוילון עד שהשמש תעלה. אני משאיר אותו פתוח בכדי לא לפספס את הזריחה.

תגובה 1:

yaellila אמר/ה...

:) כיף לקרוא

הוסף רשומת תגובה