הָא בְּהָא תַּלְיָא

תולי עצבני מאוד, כי הוא "הצטרף ללהקת גזוז" כלומר עושה מלא פוקים, כמו אמא שלו וכמו הכלב של אהוד מנור שלא מבין מה קורה כשיורד גשם כי הוא "רק שנה שניה בפקולטה למדעי הסביבה". תולי לא מבין מה זה פוקים לכן הוא מצווח ככרוכיה ורוצה על הידיים כל היום וגם על הידיים הוא "צעירים חסרי מנוח", מתפתל ומשתולל. בקצב הזה הוא יברח מן הבית ויתצטרף לקרקס. בקצב הזה אני אברח מן הבית ואעבור לגור בגן מאיר. "ילדת סנטר" אני לא יכולה להיות, כי א. אני כמעט בת ארבעים (אמא שלי אומרת לי "תפסיקי לומר שאת בת ארבעים זה עושה אותי זקנה". לא יודעת, אני טוענת ש-37 זה ארבעים) ואם אני אהיה ילדת סנטר, אז אני אהיה ילדת סנטר נורא נורא זקנה. אפילו לא יהיה לי כוח לדחוף את החברים שלי על עוברים ושבים בגשר מקדונלד'ס, שזה המינימום דרישות בשביל להתקבל להיות ילדת סנטר. זה ולהחליק את השיער ולצבוע את העיניים בשחור פחם. ללבוש בגדי עור וניטים ולבקש שקל ולאכול שאריות של צ'יפס מהשולחנות זה אופציונאלי. שיעור למתקדמים – ללון בכיכר דיזנגוף ולשוחח שיחות על החיים עם מסוממים שברשותם PHD בפילוזופיה. כל המעניק קססה יקבל הרצאה על הגניאולוגיה של הרוע מאת ניטשה. אני מכירה את הכותרות של כל הספרים של ניטשה, כי היה לנו בבית, בספרייה של אבא שלי, למרות שכמובן טרם הספיקותי. כה אמר זרתוסטרא. החבר שלי זרתוסטרא.

פתאום חשבתי על תולי שאפשר לא לקנות לו בחיים איי-פד. האחיינים שלי מחוברים כמו באינפוזיה לאיי-פדים וסמארטפונים. בפעם שעברה ראיתי את מישמיש משחק באיי-פד הפרטי שלו משחק לילדים הרבה יותר קטנים ממנו שבו צריך למצוא קקה מחייך שמתחבא בתוך כוסות ומחליף מיקומים, כמו במשחק של הנוכלים על הטיילת. אם אני אלמד את תולי שחמט ולקרוא ושהוא יהיה בכיתה ג' נלך לרטרוספקטיבות של בונואל, אז יהיו לו כל כך הרבה יתרונות שלא יהיו לבני הגיל שלו, שממש יכולה להיות לו קריירה בתור מוכר שרשראות בנחלת בנימין! הוא יהיה הראשון במשפחה שלא יהיה לו תואר "שקר כלשהו" מאוניברסיטה מכובדת. לא, כי אצלנו לכל אחד יש תואר בלתי נחוץ אחר: ממשל ומדיניות ציבורית לאמא, ספרות לאבא ודיאטניות מ-"רידמן" לבת דודה שלי. לדעתי, או שאתה לומד משהו פרקטי או שחבל על הכסף. תראו אותי, אלף שנות לימוד והמקום היחיד שיקבלו אותי לעבוד בו זה מזכירה באוטו זבל. אז אתמול חמותיליו וסבא של תולי הגיעו לביקור. חמותיליו החזיקה בתולי במשך שלוש שעות וכך גיליתי שברוסית יש שמונים וחמש מילים לפלוצים. "אתה עושה פרפלאך? פלוצלאך? גוזלאך? קיינדלאך? קרפלאך?". גיברת, התינוק מפליץ. הוא לא עושה "פרפאלך". הוא מפליץ.  הוא "קוף תעשה ניג'וסים". הוא התינוק גרגורים מהספר של נורית זרחי שידע להוציא אגוזים מהקליפות שלהם מבלי לשבור את הקליפה כי היו לו אצבעות זעירות, אצבעות קטנטנות. בגללו אני רואה טונות של טלוויזיה בזמן שאני מחזיק אותו.