אתמול
הלכנו לראות את הסרט "זמן אהבה" של מוחסן מחמלבאף, שמוקרן במסגרת סידרת
הסרטים "קולנוע אופציונלי" בסינמטק – על זה אמרתי לגורי, איזה שם מחוסר
דמיון זה "קולנוע אופציונלי" כי בעצם מדובר בסרטים שבודקים מה היחס בין
הפועל לפעולה ולסביבה, אז גורי אמר שקוראים לזה קולנוע אופציונלי, כי יש אופציה
שלא בא לך לראות את הסרט. אז הסרט "זמן אהבה" הוא סרט בשלוש מערכות:
במערכה הראשונה האישה נשואה לגבר בעל השיער הכהה, בוגדת בו עם הבלונדיני ואז הבעל
רוצח את המאהב; במערכה השניה האישה נשואה לגבר הבלונדיני, בוגדת בו עם בעל השיער
הכהה והמאהב רוצח את הבעל הבלונדיני - על
זה אמרתי לגורי "תמיד דופקים את האשכנזים" – ובמערכה השלישית, האישה שוב
נשואה לבעל השיער הכהה והוא לא רוצח את המאהב בלונדיני (מה זה "מאהב"
בסרט טורקי של במאי אירני? אדם שיושבים איתו על מצבה בבית קברות ואומרים לו
"אם הייתה לך מונית עם מספר, אמא שלי הייתה מרשה לנו להתחתן". בתגובה חוטף
"המאהב" דג מהמחבת של אהובתו – כן הם מטגנים דגים בבית קברות. ככה זה
בטורקיה - רץ רץ רץ איתו לים ומניח אותו בעדינות במים. בתגובה הדג חוזר לחיים. על
זה אני אמרתי "הנדסה גנטית בדגים") בתגובה אומרת הדמות של השופט לבעל
השיער הכהה: "בגלל שלא רצחת את המאהב של אישתך, לא יאמינו לנו שאנחנו אנשים
אמיתיים ולא דמויות". במקום לרצוח את הבלונדיני, בעל השיער הכהה מכה את אישתו
במגלב ואחר כך מעניש את הבלונדיני, שהוא מצחצח נעליים במקצועו – בחלק שבעל השיער
הכהה הוא המאהב, הוא מתפרנס מלמכור מיץ לימון ברכבת. איך מתפרנסים בטורקיה מלמכור
מיץ לימון ברכבת? אוחזים בלימון וכוס זכוכית אחת (אין צורך ביותר מלימון אחד וכוס
אחת, ממילא אף אחד לא קונה), סוחטים את הלימון ושרים "מי רוצה לקנות מיץ
לימון?" – על זה אמרתי לגורי "מה קורה שם בטורקיה? ממה הם מתפרנסים?"
– אז הוא מעניש את מצחצח הנעליים הבלונדיני על ידי זה שהוא נותן לו לצחצח את כפכפי
הנרקומנים הכחולים (!) של השכן (עלבון מקצועי) ואז הוא מארגן חתונה לאישתו
ולבלונדיני, מסיע אותם במונית שלו ונותן לבלונדיני את המפתחות של המונית, רק שלא
ברור למה הוא היה צריך להרביץ לאישתו במגלב קודם ולערב בסיפור את השכן עם כפכפי
הנרקומנים (מזה למדנו שבטורקיה אפשר להשיג כפכפי נרקומנים כחולים ולא רק חומים,
כמו בארץ. מי שנוסע, שיביא לי. אני מידה 39).
מיותר
לציין, שבשתי המערכות הראשונות, האישה לאחר מות המאהב מנסה להתאבד. במערכה השניה,
היא נמצאת בבית חולים ושופכת ערימה של כדורים לתוך הפה – על זה אמר גורי: למה בבית
חולים בטורקיה הם שומרים כדורים מסוגים שונים באותה צנצנת? על זה אני עניתי
"ערבים". במערכה השלישית, האישה מתאבדת ובידה נותרים כדורים כחולים
שנראים באופן חשוד כמו M&M's -
על זה אמרתי: אף אחד לא אוהב M&M's כחולים. נכון יש תחושה
שהחומים יותר טעימים? אולי בגלל שהם מכוסים בצבע מאכל פחות רעיל. במערכה השלישית,
אחרי שהאישה והבלונדיני מקבלים את המפתחות של המונית, האישה נזכרת שהיא בעצם אוהבת
את בעלה הקודם, כי הוא ארגן לה חתונה ונתן לה מונית עם מספר ואף הזמין לחתונה את
השכן עם הכפכפים שלרגל המאורע, נעל נעליים. בתגובה מתחיל הבלונדיני לרוץ אחרי בעל
השיער הכהה – כנראה בשביל לארגן להם חתונה בחזרה ולהחזיר לו את המספר של המונית או
בשביל להרביץ בו תורה באמצעות מגלב (יש לי הרגשה שגורי היה אומר "או בכדי
לכבד אותו בנוכחותו באמצעות שיר", כי זה מה שגורי תמיד אומר לי כשאני שרה שיר
מעצבן "את מכבדת אותי בנוכחותך באמצעות שיר", אבל עכשיו הוא הלך לסבתא
שלו. רציתי לבוא איתו ושאלתי אותו אם אני אביא עבודה לסבתא שלו זה יהיה מעאפן, אז
גורי אמר "כן, זה קצת מאעפן" אז אמרתי לו שזה שאמרתי את המילה
"מאעפן" הדליק לי במוח את המעגלים שקשורים במילה מעאפן ונזכרתי שביקור
אצל המשפחה של גורי זה משהו מאעפן, אז אני כבר לא רוצה ללכת. בתגובה נזכרתי שפעם
ישבתי במשרד של מישהו והוא קיבל מייל שהייתה בו ביקורת על השירות שכביכול היה
מעאפן, אז הוא אמר "ככה לא כותבים מאעפן". תזכורת: לברר איך כותבים
מאעפן עד סוף הפוסט). בתגובה, הבלונדיני שרץ בדרך לבית הקברות לחפש את בעל השיער
השחור ולהחזיר לו את אישתו ואת המספר של המונית, פוגש את השכן עם כפכפי הנרקומנים
שאומר משהו על קנריות. בשלב זה, הסרט נגמר וכל האנשים שלא יצאו באמצע התפעמו ואמרו
"איזה סרט גאוני, איזה סרט גאוני" ואנחנו נזכרנו שבסדרת "קולנוע
אופציונלי", יש אופציה לא לצפות בסרט ואז אישה אחת אמרה לחברה שלה שחיפשה
סוכריות נגד שיעול בתיק "שמת לב שבכל פעם שהבעל והמאהב התחלפו בתפקידים, הייתה
זווית אחרת של השמש?" אז האישה עם הסוכריות שיעול אמרה לה "מה?" אז
היא אמרה "משהו עם השמש. גאוני, גאוני". בתגובה פתאום עברה המנויה עם
הפטריות הענקיות בציפורניים שתמיד נועלת כפכפי אצבע - ואני אומרת: למה היא נועלת כפכפי אצבע עם כאלו ציפורניים וגורי משיב: "איך את חושבת שהיא נדבקה בפטריות בציפורניים?" טוב, כי אין להשיג בארץ כפכפי נרקומנים כחולים. למרות שנרקומנים הם לפעמים כחולים, כאשר הם נחנקים ממנת יתר בשעה שהם נועלים כפכפים - והלכנו הביתה, נרגשים אך
מרוצים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה