איך קונים אוטו אפור

היום הגדול הגיע. גורי וגורי וההורים של אחד מהגורים, עושים העברת בעלות על הרכב. תחילה נסענו לאסוף את אבא שלי מהבית שלהם. אחר כך, נסענו לדואר שליד העבודה של אמא שלי, שם אמא שלי לקחה מספר לפני חצי שעה, אבל מה: בניגוד לדואר בשכונה שלנו שבו על כל ארבע פקידות מטיילות יש אחת שעובדת, בדואר (הראשי!) בחולון יש חמש פקידות מטיילות ואף אחת שעובדת. 

כל המחכים בתור יושבים בייאוש על הכיסאות. לאף אחד לא איכפת מתי תורו, כי אף אחד מהפקידים לא מקבל קהל. מדי פעם, אחד מהפקידים המטיילים נוחת על הכיסא שלו, ואז ניגש אליו בדחילו ורחימו לקוח, ושואל את הלבלר בקול רועד, אם ורק אם זה לא קשה מדי, יואיל אדוני בטובו לקבל את עבדו הנאמן למתן שירות. או אז חוכך הפקיד בדעתו ולעיתים הוא נאות להעניק שירות, במחירים שרק דואר ישראל יכול להעניק. 

עכשיו אני מבינה את הפרסומת בה אלי ומריאנו נכנסים לכלא על מט"ח מזוייף. הם כנראה באו לדואר להחליף מטבע ולא הצליחו לקבל שירות. אמא שלי אבל, נורא אסרטיבית בדברים האלו, אז היא ניגשה כל חמש דקות לדלפק ושאלה בנימוס אם אפשר לגשת. לבסוף ניאותה הפקידה לבצע העברת בעלות, אלא שהמסוף היה "תקול להעברת בעלות" והפקידה המליצה על סניף אחר.

אז לקחנו את האוטו ונסענו: גורי, גורי והורים של אחד הגורים לסניף אחר ושם, הפלא ופלא, כל הפקידים קיבלו קהל ואף פעל מזגן להנאת הלקוחות. כמו כן, הצבי מדואר הצבי עבר בתור וחילק שוקולד עם סוכריות קופצות (טוב, נו. לא באמת. הצבי חילק הפתעות של קינדר שמישהו כבר הרכיב. יש גבול). גם המחשב לא היה "תקול להעברת בעלות" וכך 

ביצענו את הפרוצדורה, הסענו את אמא שלי בחזרה לעבודה, הסענו את אבא שלי בחזרה הביתה וכאן, היינו צריכים את עזרתו להחזיר את המכונית של ההורים של גורי לבית שלהם, כי רצינו שאבא שלי ינהג במכונית החדשה עד לשם. אלא שגורי המסכן, שכח את הקוד של הקודן של המכונית הישנה מרוב עייפות ואז היינו צריכים לחכות ולקבל הסבר מקיף על האוטו החדש ואז גורי נזכר בקוד ונסעתי עם אבא שלי במכונית הישנה לבית של ההורים של גורי וגורי נסע באוטו החדש, ואז אבא שלי החנה את האוטו הישן ליד הבית של החמים שלי ואני וגורי החזרנו את אבא שלי לבית שלו ואז, סוף סוף, נסענו הביתה באוטו החדש, עם מזגן (!) ובלי הודעות בצרפתית שהמנוע התחמם מדי כל שלוש שניות. 

עוד נצטרך להתרגל לזה שהאוטו אינו דובר צרפתית שוטפת. זהו. מבחינתי, קודם היה לנו אוטו אפור, גדול, מלוכלך, ובלי מזגן ועכשיו יש לנו אוטו אפור, קטן, נקי (זמנית) ועם מזגן. יש לנו גם מדבקה של אישור כניסה לבית הספר החקלאי שאבא שלי עבד בו, אז אולי נלך ללטף פרות, סוסים ושועלים, אבל רק אולי.