אני
עדיין חולה, מה שגורם לכך שיש לי (עוד) פחות חיים מכרגיל. סיימתי כבר את הכרך
הראשון של 'אדיוט' ורפרשתי את "כל" האינטרנט.
יניב
הציע לי חברות באפליקציה המתועבת המכונה פייסבוק. לא ייחסתי לזה חשיבות, כי הרי
להציע חברות בפייסבוק זה הדבר הכי לא אישי בעולם. זה המקבילה האינטרנטית ללשאול
מישהו ברחוב "איך מגיעים לארלוזרוב?". אחר כך הוא שלח לי הודעה ש-"למה
אני לא בסקייפ יותר". עכשיו, הסיבה האמיתית להיעדרותי מהסקייפ היא שהוא
הקונטקט היחיד שלי שם ובפעם האחרונה שהוא הסתקייפ איתי הוא "שכח"
לסיים את השיחה בצורה מנומסת רק כי שאלתי בעדינות על המודל העסקי של העסק החדש
שהוא כביכול מקים. וזה לא ששאלתי את זה בכדי להקניט אותו או בשביל להוכיח ידע
ב-"עסקים". סתם, ניסיתי לפתח שיחה. "אני רק נשמה עם כוונות טובות,
בבקשה אל תניח לי להיות בלתי מובן" שרו אנשים כל שהם וצדקו משהו. אלא שאחד
התחביבים של "יניב" זה לייחס לי כוונות רעות. כן, "יניב",
טסתי 24 שעות לוונקובר לא בשביל לראות אותך אלא בשביל "לקנות בגדים".
למעשה, גם להלוויה של אבא שלך באתי בשביל "לקנות בגדים". פתחו סניף של
זארה בבית הקברות בראשון לציון, לא ידעת?
אז
כאמור הסיבה האמיתית לזה שאני "לא בסקייפ" היא ש- "יניב" לא
הרגיש לי כמו סיבה טובה להתקין סקייפ במחשב החדש, אבל כש- "יניב" שאל
אותי למה אני לא בסקייפ כתבתי לו "כן, אני בן אדם גרוע. אני עשויה להתקין
סקייפ בדקות אלו" ואז התקנתי סקייפ וגם הגדלתי לעשות ושלחתי לו הודעה שאני בניק
הישן שלי, סתם בשביל להתכייף עם שועלים. עכשיו, רוב הסיכויים ש- "יניב"
לא יפנה אלי יותר לעולם (יכול להיות שהתקנתי סקייפ בשביל "לקנות בגדים"?
אני מתחילה לחשוד בעצמי!) ואם הוא כן יפנה, הוא "ימרמר" אותי קלות במשך
חמש דקות ואז יעבור לדבר הבא, שזה סוג היחסים שאני נוטה לפתח באי אילו השנים
האחרונות. בעיה שלי, האמת. זה כמו שהבן זוג של אחותי ענה כששאלנו אותו למה הוא חנה
כך שלא נוכל לחנות מאחוריו בחניה שאבא שלי פינה ל- *שתינו* – הוא ענה – "כי
לא רציתי שתחנו אחרינו". הגיוני. תודה, בבקשה וסליחה. תבוא כל יום, שועל
ליטופים שכמוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה