מאז ההלוויה של אבא שלו הקפדתי לא להתחבר לסקייפ, ליתר ביטחון. כשהיינו בלונדון, הוא הוסיף אותי לגוגל + שלו. עכשיו, הוא לא רק הקונטקט היחיד שלי בסקייפ אלא גם "החבר" היחיד שלי בגוגל + - אף אחד אחר שאני מכירה לא משתמש ברשת הזו, אבל בגלל שאני מכירה מקסימום שניים וחצי אנשים, זאת לא אינדיקציה לכלום.
כשהחזרנו את המחשב הנייד מהבית של ההורים שלי, שם הוא נח בזמן שהיינו בחו"ל (אחותי משאירה את הכלבה שלה כשהיא נוסעת, ואני וג': מחשב, סינטיסייזר וצ'קים דחויים). ראיתי שהוא שואל אותי בסקייפ, למה אני אף פעם לא מחוברת ועניתי לו שהמחשב לא היה איתנו בחו"ל, למרות שזו תשובה מפוקפקת כי זה לא שהייתי בחו"ל חודשיים ואז התחלנו לצ'וטט.
מסתבר שפיטרו אותו מהעבודה והוא מנסה להקים סטארטאפ. איכשהו התוכנית שלו לא נשמעה לי מאוד ריאלית ואיכשהו הוא כנראה לא אהב את זה שהתוכנית שלו לא נשמעה לי ריאלית, למרות שפעפעתי את הדיעה שלי מאוד מאוד במשורה ובעדינות ואז, אחרי שהוא שאל אותי למה אני לא מעסיקה עובדים בעסק שלי ועניתי לו, הוא פשוט הפסיק את השיחה בלי לומר את ה- "ביי, אני צריך ללכת" המקובל לפי הנטיקט (ביניבית מדוברת זה "טוב, יקירתי. אני צריך גם לעבוד". יקירתי בתחת שלי). הוא פשוט לא ענה למשפט האחרון, כי ההתלהבות שלי לא ענתה על הציפיות שלו כנראה. באמת סליחה.
ועכשיו, בתור חצי עונש על חצי השקר: "לא הייתי מחוברת לסקייפ, כי המחשב לא היה איתי בלונדון" (חודשיים בלונדון, הייתי מתה :-P), אני לא יכולה יותר להתנתק מהסקייפ, כדי שהוא לא יחשוב שזה בגללו. אפילו בעוד כמה ימים לא אוכל להתנתק כדי שזה לא יצא שהתייאשתי מלחכות שהוא יענה לי.
ואני שונאת את הסקייפ. הקונטקט השני שלי זה לקוח לשעבר שבתמונה שלו ברשת החברתית העסקית, הוא שוקל פחות עשרים קילו ובתמונה בסקייפ הוא שוקל יותר בעשרים קילו ופשוט לא מעניין אותי לדעת את זה עליו, כמו שלא מעניין אותי לקבל עדכונים מ-י"ר בגוגל +. האינטרנט מלא ברוחות רפאים, אם לא בא לך להיות דרמטי ולמחוק קונטקטים ברשתות ואני הבטחתי לעצמי לא למחוק יותר כלום. מקסימום אני אכתוב פוסט על זה שהרשת מחורבנת. האינטרנט עשוי מקקה.
כשהחזרנו את המחשב הנייד מהבית של ההורים שלי, שם הוא נח בזמן שהיינו בחו"ל (אחותי משאירה את הכלבה שלה כשהיא נוסעת, ואני וג': מחשב, סינטיסייזר וצ'קים דחויים). ראיתי שהוא שואל אותי בסקייפ, למה אני אף פעם לא מחוברת ועניתי לו שהמחשב לא היה איתנו בחו"ל, למרות שזו תשובה מפוקפקת כי זה לא שהייתי בחו"ל חודשיים ואז התחלנו לצ'וטט.
מסתבר שפיטרו אותו מהעבודה והוא מנסה להקים סטארטאפ. איכשהו התוכנית שלו לא נשמעה לי מאוד ריאלית ואיכשהו הוא כנראה לא אהב את זה שהתוכנית שלו לא נשמעה לי ריאלית, למרות שפעפעתי את הדיעה שלי מאוד מאוד במשורה ובעדינות ואז, אחרי שהוא שאל אותי למה אני לא מעסיקה עובדים בעסק שלי ועניתי לו, הוא פשוט הפסיק את השיחה בלי לומר את ה- "ביי, אני צריך ללכת" המקובל לפי הנטיקט (ביניבית מדוברת זה "טוב, יקירתי. אני צריך גם לעבוד". יקירתי בתחת שלי). הוא פשוט לא ענה למשפט האחרון, כי ההתלהבות שלי לא ענתה על הציפיות שלו כנראה. באמת סליחה.
ועכשיו, בתור חצי עונש על חצי השקר: "לא הייתי מחוברת לסקייפ, כי המחשב לא היה איתי בלונדון" (חודשיים בלונדון, הייתי מתה :-P), אני לא יכולה יותר להתנתק מהסקייפ, כדי שהוא לא יחשוב שזה בגללו. אפילו בעוד כמה ימים לא אוכל להתנתק כדי שזה לא יצא שהתייאשתי מלחכות שהוא יענה לי.
ואני שונאת את הסקייפ. הקונטקט השני שלי זה לקוח לשעבר שבתמונה שלו ברשת החברתית העסקית, הוא שוקל פחות עשרים קילו ובתמונה בסקייפ הוא שוקל יותר בעשרים קילו ופשוט לא מעניין אותי לדעת את זה עליו, כמו שלא מעניין אותי לקבל עדכונים מ-י"ר בגוגל +. האינטרנט מלא ברוחות רפאים, אם לא בא לך להיות דרמטי ולמחוק קונטקטים ברשתות ואני הבטחתי לעצמי לא למחוק יותר כלום. מקסימום אני אכתוב פוסט על זה שהרשת מחורבנת. האינטרנט עשוי מקקה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה