מה אפשר לרכוש ב-'נרו' תמורת חמש לירות וחמש עשרה פני

דנה ספקטור כתבה בטור שלה על בחור ששכב עם בחורה במסגרת סטוץ בלילה ואז לא הסכים להכין לה קפה בבוקר "בגלל שהוא כבר ניקה את המכונה", וכל זאת תוך שהוא אוחז בכוס קפה עבורו. מפריע לי לקרוא את התיאור הזה יותר מאשר תיאורים של "התעללות" בטפטוף שעווה חמה או הצלפה בשוט אפילו שאני קוראת את הטור שלה בבית קפה, תוך כדי לגימת קפה מצויין ואולי דווקא בגלל זה. הדבר הראשון שאני עושה בכל בוקר הוא להפעיל את מכונת האספרסו. לפעמים מרוב עייפות, אני שוכחת להטעין קפסולה ויוצא לי שוט של מים מלוכלכים. עד כדי כך אני לא מתפקדת בלי קפה.

בבריטניה, בשביל להשיג קפה בבוקר (לא כולל קפה שחור חלש מאוד שמגישים לארוחת בוקר בבית המלון, שבנסיעה הזאת לא טרחתי לרדת אליה באף בוקר. ג', לעומת זאת, אכל נקניקיות, חזה עוף ושעועית על טוסט לארוחת בוקר כי יש לו קיבה חזקה שמתאימה ל- 'ארוחת בוקר אנגלית'. אני אישית לא מבינה מי אוכל נקניקיות לארוחת בוקר)  - הייתי צריכה ללכת עד קצה הרחוב לסניף של 'נרו' ולקנות קפוצ'ינו, מאפין לימון ופרג ובקבוק סודה. ההזמנה הקבועה שלי עלתה חמש לירות וחמש עשרה פני בדיוק, אותם הכנתי מראש בשביל לא לעכב. למוכרים ב-'נרו' יש מבטא איטלקי שאני אומרת שהוא מזוייף וג' אומר שהוא לא מזוייף וקשה לי לדבר אנגלית על הבוקר. אני אפילו מחזיקה את המפתח של החדר במלון בכיס, כי קשה לי לומר בוקר טוב לפקידת הקבלה לפני הקפה. בשאר הבקרים שיכנעתי את ג' ללכת במקומי להביא לי קפה. אין לי מושג למה הוא הסכים :-).