יש בינה שבאה עם הגיל, כמו למשל, לא להיענות להזמנות לא מכובדות. י"ר בארץ וכרגיל, ההורים של גורי הזמינו אותנו לבית של ההורים של י"ר למפגש שלו עם המשפחה, כי מה את יודעת קיטי, בעצם אני קרובת משפחה של י"ר מנישואין ולא רק הבת של השכן שבגלל שהוא הסתובב איתה יותר מדי בילדות הוא נעשה הומו (אליבא ההורים שלו) ועכשיו מזל שהוא כבר לא אוהב את הגורי האיומה הזו, שלא תצלח לדבר.
כשאבא של י"ר שאל אותי במה אני עובדת - בעודי יושבת בחדר השינה של אימו, שהיא סבתו של גורי, כי נשבר לי מהמפגש המשפחתי שלהם והייתי מתבוננת בתאומים של גיסתי קופצים על המיטה של סבתא רבא שלהם באין מבוגר שיאמר אסור (אני אינני מבוגר שאומר אסור ולא היה איכפת לי מהקפיצים במיטה של הסבתא-אינ-לאו שלי - ואמרתי לו שהקמתי עסק, אז הוא הסתובב ויצא מן החדר בלי לומר מילה ("אה" היה מספיק), מותיר את התאומים לקפוץ על המיטה ולהרוס את הקפיצים ואולי גם לשבור את הנברשת. עכשיו נשר לו כל השיער בגלל הסרטן, אז הוא לא מבקר את אמא שלו יותר, בכדי לא להפחיד אותה וכן, יש בי חמלה עליו, למרות שהוא איש טיפש כי גם לאנשים טיפשים מגיע לחיות. לכולם מגיע. גם לך, קיטי עם המשחקים האינסופיים שלך. קיטי, את שעות של כיף והנאה לגילאי 8-88.
או שאמא של י"ר אמרה לי ביום ההולדת של דוד ס', שהוא דוד נובוריש מעצבן של גורי, כאשר ניגשתי לישוק את לחייה המיובשת של סבתא של גורי ולומר לה שלום: "מה, י"ר לא סיפר לך שהוא בארץ?" - לא שאלתי עליו ולא כלום. בכלל לא הייתי מתקרבת לשולחן שלהם לולא סבתא. סתם הייתה לה ביד מלחייה מיותרת והיא חשבה שהיא רואה פצע - "הוא היה עסוק מאוד בלפגוש חברים" הוסיפה בנימתה השומנית, המכשפתית, היללנית משהו. שלא לדבר על אז, שעוד היינו חברים ודיברנו בסקייפ מדי יום והוא דווקא סיפר לי שהוא בא לארץ, אבל איחרו להם את הטיסה, והתקשרתי לשם מוקדם מדי, או אז אמא שלו אמרה לי: "אין צורך שתתקשרי לכאן. י"ר כבר יתקשר אליך". י"ר השאיר את החברות שלנו לגסוס באיזה צער בעלי חיים אקראי ברחבי הארץ וההורים שלו יורים גם בסוסים וצריך לדעת מתי להרפות בשביל לא.להפוך.לאחד.כזה. או בשביל להיות סוס ולהתגלם מחדש בבן אדם שצריך לענות לטלפונים לפני הקפה של הבוקר ולומר לא, אני לא פנוי היום. לא פנוי היום בכלל.
כשאבא של י"ר שאל אותי במה אני עובדת - בעודי יושבת בחדר השינה של אימו, שהיא סבתו של גורי, כי נשבר לי מהמפגש המשפחתי שלהם והייתי מתבוננת בתאומים של גיסתי קופצים על המיטה של סבתא רבא שלהם באין מבוגר שיאמר אסור (אני אינני מבוגר שאומר אסור ולא היה איכפת לי מהקפיצים במיטה של הסבתא-אינ-לאו שלי - ואמרתי לו שהקמתי עסק, אז הוא הסתובב ויצא מן החדר בלי לומר מילה ("אה" היה מספיק), מותיר את התאומים לקפוץ על המיטה ולהרוס את הקפיצים ואולי גם לשבור את הנברשת. עכשיו נשר לו כל השיער בגלל הסרטן, אז הוא לא מבקר את אמא שלו יותר, בכדי לא להפחיד אותה וכן, יש בי חמלה עליו, למרות שהוא איש טיפש כי גם לאנשים טיפשים מגיע לחיות. לכולם מגיע. גם לך, קיטי עם המשחקים האינסופיים שלך. קיטי, את שעות של כיף והנאה לגילאי 8-88.
או שאמא של י"ר אמרה לי ביום ההולדת של דוד ס', שהוא דוד נובוריש מעצבן של גורי, כאשר ניגשתי לישוק את לחייה המיובשת של סבתא של גורי ולומר לה שלום: "מה, י"ר לא סיפר לך שהוא בארץ?" - לא שאלתי עליו ולא כלום. בכלל לא הייתי מתקרבת לשולחן שלהם לולא סבתא. סתם הייתה לה ביד מלחייה מיותרת והיא חשבה שהיא רואה פצע - "הוא היה עסוק מאוד בלפגוש חברים" הוסיפה בנימתה השומנית, המכשפתית, היללנית משהו. שלא לדבר על אז, שעוד היינו חברים ודיברנו בסקייפ מדי יום והוא דווקא סיפר לי שהוא בא לארץ, אבל איחרו להם את הטיסה, והתקשרתי לשם מוקדם מדי, או אז אמא שלו אמרה לי: "אין צורך שתתקשרי לכאן. י"ר כבר יתקשר אליך". י"ר השאיר את החברות שלנו לגסוס באיזה צער בעלי חיים אקראי ברחבי הארץ וההורים שלו יורים גם בסוסים וצריך לדעת מתי להרפות בשביל לא.להפוך.לאחד.כזה. או בשביל להיות סוס ולהתגלם מחדש בבן אדם שצריך לענות לטלפונים לפני הקפה של הבוקר ולומר לא, אני לא פנוי היום. לא פנוי היום בכלל.