היום הייתי אצל רופאת המשפחה לבקש בדיקות דם.
רופאת המשפחה שלי נורא יפה ונורא אמריקאית ונורא בהיריון כל הזמן. אמרתי לה
בביישנות, את יכולה לשים שם גם איזו בדיקת בטא על הדרך, כי אני חמישה ימים לפני מחזור
ולא רוצה לבוא פעמיים, אבל תשימי גם "פרופיל הורמונלי", כי כולנו יודעים
שגם החודש אמשיך לפרנס את החברה הזאת של הטמפונים שיש לטמפונים שלה אריזות כל כך
יפות, שפעם מישהו מהבוסים שלי שמר אחד מהם על השולחן שלו, אחרי שהוא נפל לי מהכיס,
כי הוא לא ידע מה זה (לא, לא אתה. אתה היית יודע מה זה) ותשימי "כימיה"
ו-"כולסטרול" ו- "b12"
וברזל וההמוגלובין הזה שאומר אם מאגרי הברזל מדולדלים ("הלו, גיברת. מאגרי
הברזל שלך מדולדלים". "חן חן המוגלובין. תבוא גם בשנה הבאה. בינתיים,
אני לא אשתה קפה ישר אחרי קציצות") – "סליחה, דוקטור, שאני מבקשת. פשוט
מאז שאתם לא מדפיסים את הבדיקות, אני לא רואה מה את נותנת לי. אני לא אומרת לך איך
לעשות את העבודה שלך או משהו"
וגם, ביננו, קשה לי לקום בבוקר לבדיקות האלו ועוד
שלפרופיל הורמונלי צריך לקום שעתיים לפני הבדיקה. למרות שהיום קמתי בשמונה וחצי ואתמול,
בשש, מפחד מפני סוכן הביטוח שלי, ששלחתי לו כל נייר לפחות שלוש פעמים (בפקס,
במייל, ובחתימה אלקטרונית, פונקציה חדשה ומגניבה של ה PDF)
והוא עדיין מתקשר אלי להגיד שהטופס הזה והזה לא ברור. אני מרגישה שאני עובדת אצלו
ברבע משרה שכוללת סריקת מסמכים, הדפסה ופיקסוס. אז היום קמתי בשמונה וחצי ובתשע
ועשרים כבר הייתי במים של הבריכה, שוחה, מה שאומר שלא היה לי מה לעשות בשאריות
היום, אז עשיתי כל היום "יונה" (וגורי מצטט: "יונה, לחדרך!"
מאיזה סרט בורקס עלום. אני לא מתמצאת), "תנוחת הגיבור הראשונה",
"תנוחת הגיבור השניה" ו- "ברכת השמש הראשונה" בעודי צופה
בסדרה של ה- BBC על
הבלט הלאומי באנגליה. רק "כלב מסתכל למטה" עדיין נורא קשה לי, אז אני
עושה במקום: "כלב מסתכל טלוויזיה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה