תרצה גרנות

פגשתי את צוונצ בדרך לקנות צהריים. היא הייתה בדרך לסנטר, לקניות והציעה להצטרף אלי לצהריים, אפילו שהיא כבר אכלה, כי זה מבאס לבוא איתה לקניות, לטענתה. נזכרתי בחוויות מקניות עם אמא שלי בתור ילדה ונטיתי להסכים איתה כי חשבתי שאולי הגן של "קניינות מעצבנת" עובר בתורשה. כשהייתי ילדה, אמא שלי הייתה גוררת אותי לעשר חנויות ובסוף קונה את מה שהיא ראתה בחנות הראשונה. אני, לעומת זאת, מחליטה תוך עשר שניות ותמיד בקופה צריכה להגיד "שאף אחד לא עזר לי" כי מרוב שאני מודדת מהר, אף מוכרת לא מציקה לי כי אף אחת לא מבינה שאני רצינית. לאמא שלי, פעם מוכרת בדורין פרנקפורט אמרה, כשהיא רצתה למדוד משהו בפעם השניה לפני שדודה שלי תבוא לחוות דיעה על הקניה: "אני אביא לך את הבגד כשאחותך תבוא". אמא שלי קוראת לדודה שלי לבוא איתה לקניות חשובות כי היא מאוד אוהבת להתייעץ. היא האדם הכי מתייעץ בעולם. היא אומרת לי "בובה, אני רוצה להתייעץ איתך" על כל מיני דברים. רוב האנשים לא מתייעצים עם בובות בדרך כלל.

אז אמרתי לצוונצ שאני רק הולכת לכבות את המזגן בבית והצטרפתי אליה לאיזה בית קפה קטן ואכלתי קיש. השיחה זרמה באופן נהדר, בגלל שישנתי מצויין בלילה כבר שלושה לילות רצופים. צוונצ סיפרה לי על ידיד שלה שעובר את "משבר גיל הארבעים" בגיל 35 והוא גילה שהוא לא השיג כלום בחיים ולכן הוא חושב ללמוד קופירייטריות. אמרתי לצוונצ שלימודי קופירייטריות אצל בנים זה כמו לימודי בניית ציפורניים אצל בנות וצוונצ אמרה שלא, כי בניית ציפורניים זה קורס פרקטי ועל בוגרי הקורסים לקופי, אף אחד לא יורק והיא יודעת, כי זה כבר הבחור השני שהיא מכירה שלומד קופירייטריות. אמרתי לה שהיא צריכה לדוג את החברים שלה מכיתה של תרצה גרנות והיא שאלה מה זה "תרצה גרנות" כי החבר שלה לשעבר למד ב-"ביצפר". same same. ואז היא אמרה שהבחור הזה שמיואש מהחיים שלו ורוצה ללמוד קופי, הוא עורך דין ושהיא חושבת שלימודי משפטים זה כנראה משהו ברמה מאוד נמוכה, כי עורכי הדין שבאים להתמיין אצלה תמיד אהבלים כאלה ועונים תשובות לא קשורות עם תחכומים דביליים. לא נורא, תמיד אפשר ללמוד בניית ציפורניים או מקסימום סייעת לגננת.