אמא שלי התקשרה להזמין אותי למסיבת יום הולדת שעורכת בת הדודה שלי, כי כבר כל כך הרבה פעמים הזמינו אותנו, אותי ואת אחותי, ולא באנו, שכבר לא מגיעה לנו הזמנה ישירה. המסיבות של בת דודה שלי הן תמיד רחוקות ובשעות מוזרות. בפעם האחרונה המסיבה הייתה בקיבוץ רחוק מאוד בצפון, ביום שבת בשעה 10 בבוקר. למה מישהו חושב שאנשים ישמחו לקום בשש בבוקר ביום שבת ולסוע לצפון, במיוחד אנשים שקמים בשבת בשעה שהמסיבה רק מתחילה ומכינים לעצמם אספרסו קצר, דרגה 10 במדרג חוזק הקפסולות של נספרסו, ומתחילים לעבוד.
הפעם המסיבה היא בקריית אונו (ביום שבת בעשר בבוקר. למה לשנות נוסחא מצליחה) ואני מאוד רוצה לבוא, משום הערגה המשפחתית שתקפה אותי לאחרונה. אם אני יכולה לשבת בשבעה של דוד של ע' ולבוא כל שבוע לסבתא שלו, אני גם יכולה לא לעבוד שבת אחת ולהגיע לאיזו מסיבת יום הולדת של איזו ילדה קטנה ששמה כשם אחותי, כי בנות הדוד האלו אוהבות את אחותי נורא ואולי לדפוק איזה איחור אקדמי קטנטן של שעתיים ומשהו ובכל זאת להתעורר מעדנות עם איזה אספרסו קטן וחצי שעה של עבודה. קשה לי להתעורר בלי לקרוא בבוקר איזה מאה תמציות של פטנטים, זה חומר קריאה יותר טוב ממגזין רייטינג ז"ל אצל אבאמא בשירותים או פנאי פלוס בארומה ראשל"צ
(כן, הייתי בארומה ראשל"צ. אני לא אשמה שהיו לנו כמה פטירות פרובנציאליות במשפחה המורחבת לאחרונה. זה היה הלוויה + קצת שבעה + כריך בארומה + ביקור אצל ההורים + קניות בחצי חינם חולון "במחירים שרק חצי חינם יודע להעניק" (מי המציא להם את הסיסמא? בא לי עכשיו עכשיו להיות ה- BFF של החמוד המפגר העילג הזה ולשבת איתו בארומה ראשל"צ על כוס שוקו חלש aka "קפוצ'ינו" ארומה). גיברת, כבר העניקו לך היום מחיר? שאני יפניק אותך במחיר?
אמא שלי גם התקשרה לומר לי לא לומר כלום על החתונה ואני אמרתי לה גם לא לומר כלום על החתונה אפילו לא לדודה, כי זה רק עניינה של אחותי ולא צריך לסבך דברים שהם גם ככה מסובכים. היא חושבת שגם אחותי לא צריכה להגיד כלום, אבל אחותי ממילא לא רוצה לבוא. היא מאוד תחרותית. מבחינתה חתונה וילדים זה מעין תו תקן וזה לא שהיא קיבלה את הרעיון הזה מהאוויר ע"ע y-net יחסים, או y-net כתבות לישראלים בעלי פיגור קשה וגישה לאינטרנט. יש שם מינֵי כתבות כגון למה יש עדיין בעולם נשים שלא מורטות שיערות מעצם הזנב (מורטות שיערות מאיפה? למה לקוראים שלכם יש זנב?) וכתבות על
למה הוא לא מתקשר/ נשים ופילים לְמה הם חיים/ בגדתי באישתי עם פוסטר של ירמי קפלן שתלוי אצלי במשרד/ הפלתי בפעם העשירית את העובר של המאהב הנשוי שלי/ יוצא עם שתיים ומאוהב באחרת/ למה הממשלה מרשה לנשים שמנות לחיות וכמובן, כתבת הלהיט של כל הזמנים, עם לא פחות מעשרת אלפים תגוביות: איך לחזר אחרי דובי גל בפייסבוק ובמסנג'ר (לדובי גל אין מחשב ובגלל זה נשים רבות טועות וחושבות שהוא מסנן אותן בפייסבוק ובגלל זה צריך עליו מדור שלם ב- y-net יחסים) ובברכת "דובי גל תעשה שיהיה לי כלב" נסיים ותבוא עליכם הברכה ושהשם ייקום דמכם במהרה בירושלים הבנויה במחירים שרק חצי חינם יודע להעניק ואימרו אמן.
הפעם המסיבה היא בקריית אונו (ביום שבת בעשר בבוקר. למה לשנות נוסחא מצליחה) ואני מאוד רוצה לבוא, משום הערגה המשפחתית שתקפה אותי לאחרונה. אם אני יכולה לשבת בשבעה של דוד של ע' ולבוא כל שבוע לסבתא שלו, אני גם יכולה לא לעבוד שבת אחת ולהגיע לאיזו מסיבת יום הולדת של איזו ילדה קטנה ששמה כשם אחותי, כי בנות הדוד האלו אוהבות את אחותי נורא ואולי לדפוק איזה איחור אקדמי קטנטן של שעתיים ומשהו ובכל זאת להתעורר מעדנות עם איזה אספרסו קטן וחצי שעה של עבודה. קשה לי להתעורר בלי לקרוא בבוקר איזה מאה תמציות של פטנטים, זה חומר קריאה יותר טוב ממגזין רייטינג ז"ל אצל אבאמא בשירותים או פנאי פלוס בארומה ראשל"צ
(כן, הייתי בארומה ראשל"צ. אני לא אשמה שהיו לנו כמה פטירות פרובנציאליות במשפחה המורחבת לאחרונה. זה היה הלוויה + קצת שבעה + כריך בארומה + ביקור אצל ההורים + קניות בחצי חינם חולון "במחירים שרק חצי חינם יודע להעניק" (מי המציא להם את הסיסמא? בא לי עכשיו עכשיו להיות ה- BFF של החמוד המפגר העילג הזה ולשבת איתו בארומה ראשל"צ על כוס שוקו חלש aka "קפוצ'ינו" ארומה). גיברת, כבר העניקו לך היום מחיר? שאני יפניק אותך במחיר?
אמא שלי גם התקשרה לומר לי לא לומר כלום על החתונה ואני אמרתי לה גם לא לומר כלום על החתונה אפילו לא לדודה, כי זה רק עניינה של אחותי ולא צריך לסבך דברים שהם גם ככה מסובכים. היא חושבת שגם אחותי לא צריכה להגיד כלום, אבל אחותי ממילא לא רוצה לבוא. היא מאוד תחרותית. מבחינתה חתונה וילדים זה מעין תו תקן וזה לא שהיא קיבלה את הרעיון הזה מהאוויר ע"ע y-net יחסים, או y-net כתבות לישראלים בעלי פיגור קשה וגישה לאינטרנט. יש שם מינֵי כתבות כגון למה יש עדיין בעולם נשים שלא מורטות שיערות מעצם הזנב (מורטות שיערות מאיפה? למה לקוראים שלכם יש זנב?) וכתבות על
למה הוא לא מתקשר/ נשים ופילים לְמה הם חיים/ בגדתי באישתי עם פוסטר של ירמי קפלן שתלוי אצלי במשרד/ הפלתי בפעם העשירית את העובר של המאהב הנשוי שלי/ יוצא עם שתיים ומאוהב באחרת/ למה הממשלה מרשה לנשים שמנות לחיות וכמובן, כתבת הלהיט של כל הזמנים, עם לא פחות מעשרת אלפים תגוביות: איך לחזר אחרי דובי גל בפייסבוק ובמסנג'ר (לדובי גל אין מחשב ובגלל זה נשים רבות טועות וחושבות שהוא מסנן אותן בפייסבוק ובגלל זה צריך עליו מדור שלם ב- y-net יחסים) ובברכת "דובי גל תעשה שיהיה לי כלב" נסיים ותבוא עליכם הברכה ושהשם ייקום דמכם במהרה בירושלים הבנויה במחירים שרק חצי חינם יודע להעניק ואימרו אמן.
