יש
את הרגע הזה, שחייבת להיות בו שלמות: אני שותה קפה ומשקיפה על הכיכר של
"הבימה" כל בוקר. לא בבטלנות: זה לוקח לי פחות מעשר דקות, שלאחריהן אני
עולה לשירותים ותוך כדי הישיבה בשירותים מוחקת תמונות מהסלולארי שנשמרו אוטומטית מהואטס
אפ ובהם ילדים מהגן שהם לא בוציק. לפעמים יש גם תמונות יפות מהגן, שאותן אני
שומרת, כמו התמונה של האמא של מיטל ומיטל מחייכות בחג השבועות. אמא של מיטל, היא
אחת האימהות שלא בהכרח עונות כשאומרים להן שלום במדרגות של הגן, ואז כשהן פתאום
פוגשות אותך בסנטר וכן אומרות לך שלום, אתה מרגיש חגיגי.
נו,
לא בבטלנות: טיגנתי שניצלים, ניקיתי את השירותים ואת הרצפה של השירותים, כי יש את
הרגע הזה שאני קמה בבוקר ועושה קקי בדלת פתוחה ואז בוציק רץ אלי ומניח ידיים על
הברכיים שלי ולפעמים מסיע עלי משאית ואז אומר לי "לסגור דלת שעושים קקי אמא,
לסגור את הדלת" ואז אני אומרת "צודק" וסוגרת את הדלת ואז כמה תלתלי
אבק מסתכלים עלי מהפינות. חייבים ללמוד לנקות בפינות. פעם שמעתי סטנד אפ שנפתח
במילים "יום אחד כשניקיתי פאנלים עם מגבונים אנטי-בקטריאליים" ואז
התחלתי לדאוג שאני אף פעם לא ניקיתי את הפאנלים עם מגבונים אנטיבקטריאליים. אני
עוברת עליהם פעם אחת עם המטאטא ופעם אחת עם המופ והם עדיין נשארים לא נקיים ואז
אני שואלת את עצמי מה זה "עוזרת שלא עושה פאנלים" ואם נניח היא הייתה
"עושה פאנלים", אז איך "עושים את הפאנלים". בטח יש סרטון על
זה ביו-טיוב רק פאדיחה לחפש.
היום
עלה ג'וק קטן מהארון של הזבל בזמן שהכנתי שניצלים וריססתי אותי עם מה שבא לי ליד
באותו רגע: "מנקה פירות וירקות אקופרינד" ובאמת הג'וק נראה יותר נקי. אז
ריססתי עליו "מנקה משטחים אקובר" והג'וק עצר לרגע, כך שהספקתי לקרוא לגורי.
בוציק למד בגן מילד אחד להגיד "איכס ג'וק". ניסיתי להיות חינוכית ולשאול
אותו למה בעצם ג'וק הוא איכס, אבל אז הבנתי שאני לא בדיוק האדם שיכול ללמד את
השיעור הזה. אולי אני אקליט לו משידורי הלילה של ערוץ אחד את הפרק של "שישאר
ביננו" שהם שרים את "ג'וקים קטנים לא כל כך מפחידים", שכן
"ג'וקים קטנים" הם לא מפחידים, אבל הגדולים כן וצריך לרסס אותם במנקה
ירקות ופירות אקופריינד ואז הפרווה שלהם מבהיקה ונעימה למגע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה