איך עם קצת אוויר לנשימה, פיצוחי השושנים היו בכל פינה, אבל ממש בכל פינה

להסביר לכם בבקשה את התור הלא קיים בקצבייה, בה עובדים שלושה אנשים בדלפק: שניים מהם מנקים מכונות ופורסים שניצלים והאחד משרת בסבר פנים יפות את הלקוחות. אם באה לקצבייה יותר מלקוחה אחת ואומרת "תביא לי גרון הודו נקבה" והקצב אומר "מה עוד?" וגם פילה טחון חמש חתיכות והקצב אומר "מה עוד?" וגם וגם וגם, היא אומרת כמו בוציק (סתם, לא) כנפיים קילו

ואז אם באה לקצבייה עוד לקוחה, השניים עדיין מנקים את המכונות ופורסים שניצלים ואין לך אלא להאשים את עצמך שקונה רק גרון אחד ועושה מרק קטן ואחר כך בא למחרת וקונה רק שלושה שניצלים פרוסים ומטגן רק חצי שעה ולמחרת בא וקונה רק מאתיים גרם טחון עוף ומאה גרם טחון בקר ועושה רק קופסא אחת של קציצות, לא כמו אדם נורמלי שעושה קנייה של בשר פעם בשבוע ומבשל וקוצץ ומטגן ואופה את כל האוכל בבת אחת ויפה שעה אחת קודם

ואז הוא מחכה בקצבייה רק פעם אחת, שלא לדבר על הטבעונים שבכלל לא מחכים בתור בקצבייה שקונים פירות וירקות רקובים, כלומר אורגניים (בשירותים קראתי בעלון של הניצה איך להכין גבינת קשיו. פעם אני עוד אכין גבינה מקשיו ועוגה עם קצפת מקרם קוקוס וחביתה מאבקה של חומוס, זה מושך אותי באותה מידה, כמעט ולפעמים אני בא לניצה וקונה סבון כלים אקובר ומרכך כביסה אקופריינד ונוזל לשטיפת ריצפה בריח של ירקות שנשארו בסוף היום על הרצפה בשוק (בחיי שזה הריח) ובוציק אומר מהעגלה "אני רוצה, אני רוצה" כי הוא כבר למד לבקש בחנויות רק שהוא לא יודע מה לבקש ואז אני לוקח אותו לאיזור של הירקות והוא בוחר תפוח ואגס וגמבה, כי מה, אני אקח אותו לקצבייה בסופר שיבחר טחון ושוקיים וכנפיים ושאריות אחרות של חיות, כמו בספר "משפחתי וקצביות אחרות"?).

אז כשאני עומד בקצבייה ומסתכל על הקצב מנקה המכונה ונזכר בבוציק שחזר מהגן אתמול וביקש שמהיום יקראו לו מאמושי וכשביררת איתו אם הוא באמת רוצה שיקראו לו מהיום מאמושי, בוציק הציע כמה אפשרויות לשם החיבה מאמושי: מאמושי הכחול, מאמושי הכתום וגם מאמושי הכחולים ואז אתה שואל את עצמך, אם מאמושי הכחולים ירצה היום שניצל או מרק או קציצה ואז הקצב גומר לנקות את המכונה ואתה כבר יודע אם לבקש גרון למרק, חזה לשניצל או טחון לקציצה ועובר למקרר של החלב וקונה שניים מילקים.