איש, מה אתה עושה שאתה רוצה לא לפרוץ בצחוק או תרגילים בשואה שימושית

בגלל שהשכנה מפעילה בבית הישן שלה אייר בי אנ בי, עומדים עכשיו בפתח הלובי של הבניין משפחה של רועי צאן אמיתיים: לאב יש מקל של רועי צאן, כיסוי ראש מתחילת המאה שעברה, מכנסיים תפוחים וחולצת כותנה מתנפנפת, רק שברור שהם לא רועי צאן אמיתיים כי רועה צאן לא היה טורח להתלבש כך בשביל הצאן. בטח הם מקהילת החינוך הבייתי. בטח עוד שניה האישה תשלוף שד ותניק את הילדות בנות החמש, כמו שהילדה של השכנה בפעם הראשונה בגיל חמש וחצי במקום ללכת לגן חובה או כיתה א' הלכה ל- "משפחתון רב גילאי" משל הייתה תינוק בן עשרה חודשים ובא לי להגיד להם "מיאו, גם אני חתול", גם לי יש "ילד שלם" (ילד שלא עבר ברית מילה) בבית והסיבה היחידה שהוא לא בחינוך הבייתי היא כי הוא באמת לא רצה:

בגן יש חוג חיות, בגן יש חוג ריתמיקה, בגן הגננת שמה במערכת את השיר "חול, תיפול. חול, תיפול תיפול" וכולם רוקדים ויש קציצות לארוחת צהריים ואפשר להרשים הורים אחרים, כך בוציק למד להרשים הורים אחרים, שאם הוא בוכה כי הוא רוצה ללכת ברגל הביתה מהגן ואמא הכניסה אותו לעגלה ועוד הוסיפה חטא על פשע וחגרה אותו, אז בוציק אומר לאמא של מולי שהוא בוכה כי "הוא רוצה לראות את המכתשים על הירח" ואמא של מולי אומרת "ואוו, מה אתם מלמדים אותו בבית?" ולפני שבוע הוא אמר למנהל המשמרת האנטיפטי בטארט מן ורובין: "איש, כדור הארץ מסתובב סביב השמש. איש, תדליק את המחשב שלך, איש. תדליק את השמש במחשב" ואז כשהוא סיים את לחמניית השוקולד שלו והורדתי אותו מהכיסא, בוציק ניגש למנהל המשמרת האנטיפט ואמר "תודה רבה, איש. תודה רבה". אין, הוא ילד שלם. באוגוסט יהיה בן שנתיים.

והיום היה הטיפול האחרון אצל רופא השיניים. אכלתי בבוקר טוסט עם ריקוטה ואז שתיתי קפה בארקפה והקפה עירבל לי כל כך את מיצי הקיבה שכמעט הקאתי במונית ואצל הרופא כרגיל, ההרדמה לא עבדה במכה הראשונה וחשבתי לעצמי, למה אני, שמאז הלידה סף הכאב שלי עלה מאוד, לא מסוגלת לסבול כאבים אצל רופא השיניים וחמותי עוברת טיפולי שיניים בלי הרדמה ובלי בעיות ואז אמרתי לעצמי "איש המרתון" והבנתי. הבעיה הייתה שבגלל שאמרתי לעצמי "איש המרתון" התכווצתי בכל פעם שהרופא הכניס את המקדח לתוך הפה שלי ואז כשהוא סיים שאלתי אותו על מברשות השיניים המיוחדות שהוא המליץ לי עליהן ואז בשביל להדגים לי את הפעולה שלהן הוא חיכך את האצבע שלו ביד שלי וזה היה נראה לי כל כך מגוחך שכמעט פרצתי בצחוק, אבל זה לא היה קול לפרוץ לו מול העיניים בצחוק, אז אמרתי לעצמי בלב "איש המרתון" וזה עבד. שואה. שואה וגבורה. אנה פרנק. אנה פרנק מתה מדלקת ריאות במחנה. אנשים בתנורים. טייכר וזרחוביץ אמרו בתוכנית שעם מפזרי חום זה לא היה עובד. עכשיו הרסתם לי את הרשימה, מנוולים.

למה אנשים הפסיקו להגיד "זכרונו לברכה" כאשר זכרונו באמת היה לברכה שכן היה זוכר הרבה ולברכה

יש את הרגע הזה, שחייבת להיות בו שלמות: אני שותה קפה ומשקיפה על הכיכר של "הבימה" כל בוקר. לא בבטלנות: זה לוקח לי פחות מעשר דקות, שלאחריהן אני עולה לשירותים ותוך כדי הישיבה בשירותים מוחקת תמונות מהסלולארי שנשמרו אוטומטית מהואטס אפ ובהם ילדים מהגן שהם לא בוציק. לפעמים יש גם תמונות יפות מהגן, שאותן אני שומרת, כמו התמונה של האמא של מיטל ומיטל מחייכות בחג השבועות. אמא של מיטל, היא אחת האימהות שלא בהכרח עונות כשאומרים להן שלום במדרגות של הגן, ואז כשהן פתאום פוגשות אותך בסנטר וכן אומרות לך שלום, אתה מרגיש חגיגי.

נו, לא בבטלנות: טיגנתי שניצלים, ניקיתי את השירותים ואת הרצפה של השירותים, כי יש את הרגע הזה שאני קמה בבוקר ועושה קקי בדלת פתוחה ואז בוציק רץ אלי ומניח ידיים על הברכיים שלי ולפעמים מסיע עלי משאית ואז אומר לי "לסגור דלת שעושים קקי אמא, לסגור את הדלת" ואז אני אומרת "צודק" וסוגרת את הדלת ואז כמה תלתלי אבק מסתכלים עלי מהפינות. חייבים ללמוד לנקות בפינות. פעם שמעתי סטנד אפ שנפתח במילים "יום אחד כשניקיתי פאנלים עם מגבונים אנטי-בקטריאליים" ואז התחלתי לדאוג שאני אף פעם לא ניקיתי את הפאנלים עם מגבונים אנטיבקטריאליים. אני עוברת עליהם פעם אחת עם המטאטא ופעם אחת עם המופ והם עדיין נשארים לא נקיים ואז אני שואלת את עצמי מה זה "עוזרת שלא עושה פאנלים" ואם נניח היא הייתה "עושה פאנלים", אז איך "עושים את הפאנלים". בטח יש סרטון על זה ביו-טיוב רק פאדיחה לחפש.

היום עלה ג'וק קטן מהארון של הזבל בזמן שהכנתי שניצלים וריססתי אותי עם מה שבא לי ליד באותו רגע: "מנקה פירות וירקות אקופרינד" ובאמת הג'וק נראה יותר נקי. אז ריססתי עליו "מנקה משטחים אקובר" והג'וק עצר לרגע, כך שהספקתי לקרוא לגורי. בוציק למד בגן מילד אחד להגיד "איכס ג'וק". ניסיתי להיות חינוכית ולשאול אותו למה בעצם ג'וק הוא איכס, אבל אז הבנתי שאני לא בדיוק האדם שיכול ללמד את השיעור הזה. אולי אני אקליט לו משידורי הלילה של ערוץ אחד את הפרק של "שישאר ביננו" שהם שרים את "ג'וקים קטנים לא כל כך מפחידים", שכן "ג'וקים קטנים" הם לא מפחידים, אבל הגדולים כן וצריך לרסס אותם במנקה ירקות ופירות אקופריינד ואז הפרווה שלהם מבהיקה ונעימה למגע.

איך עם קצת אוויר לנשימה, פיצוחי השושנים היו בכל פינה, אבל ממש בכל פינה

להסביר לכם בבקשה את התור הלא קיים בקצבייה, בה עובדים שלושה אנשים בדלפק: שניים מהם מנקים מכונות ופורסים שניצלים והאחד משרת בסבר פנים יפות את הלקוחות. אם באה לקצבייה יותר מלקוחה אחת ואומרת "תביא לי גרון הודו נקבה" והקצב אומר "מה עוד?" וגם פילה טחון חמש חתיכות והקצב אומר "מה עוד?" וגם וגם וגם, היא אומרת כמו בוציק (סתם, לא) כנפיים קילו

ואז אם באה לקצבייה עוד לקוחה, השניים עדיין מנקים את המכונות ופורסים שניצלים ואין לך אלא להאשים את עצמך שקונה רק גרון אחד ועושה מרק קטן ואחר כך בא למחרת וקונה רק שלושה שניצלים פרוסים ומטגן רק חצי שעה ולמחרת בא וקונה רק מאתיים גרם טחון עוף ומאה גרם טחון בקר ועושה רק קופסא אחת של קציצות, לא כמו אדם נורמלי שעושה קנייה של בשר פעם בשבוע ומבשל וקוצץ ומטגן ואופה את כל האוכל בבת אחת ויפה שעה אחת קודם

ואז הוא מחכה בקצבייה רק פעם אחת, שלא לדבר על הטבעונים שבכלל לא מחכים בתור בקצבייה שקונים פירות וירקות רקובים, כלומר אורגניים (בשירותים קראתי בעלון של הניצה איך להכין גבינת קשיו. פעם אני עוד אכין גבינה מקשיו ועוגה עם קצפת מקרם קוקוס וחביתה מאבקה של חומוס, זה מושך אותי באותה מידה, כמעט ולפעמים אני בא לניצה וקונה סבון כלים אקובר ומרכך כביסה אקופריינד ונוזל לשטיפת ריצפה בריח של ירקות שנשארו בסוף היום על הרצפה בשוק (בחיי שזה הריח) ובוציק אומר מהעגלה "אני רוצה, אני רוצה" כי הוא כבר למד לבקש בחנויות רק שהוא לא יודע מה לבקש ואז אני לוקח אותו לאיזור של הירקות והוא בוחר תפוח ואגס וגמבה, כי מה, אני אקח אותו לקצבייה בסופר שיבחר טחון ושוקיים וכנפיים ושאריות אחרות של חיות, כמו בספר "משפחתי וקצביות אחרות"?).

אז כשאני עומד בקצבייה ומסתכל על הקצב מנקה המכונה ונזכר בבוציק שחזר מהגן אתמול וביקש שמהיום יקראו לו מאמושי וכשביררת איתו אם הוא באמת רוצה שיקראו לו מהיום מאמושי, בוציק הציע כמה אפשרויות לשם החיבה מאמושי: מאמושי הכחול, מאמושי הכתום וגם מאמושי הכחולים ואז אתה שואל את עצמך, אם מאמושי הכחולים ירצה היום שניצל או מרק או קציצה ואז הקצב גומר לנקות את המכונה ואתה כבר יודע אם לבקש גרון למרק, חזה לשניצל או טחון לקציצה ועובר למקרר של החלב וקונה שניים מילקים.