כמעט שכחתי את יום ההולדת של אבא שלי ואז ראיתי את תאריך
התפוגה על הקוטג' ונזכרתי.
היום פתחתי את הבוקר בסופר-פארם, שם בישרה לי רוקחת
חביבה ומנומסת להפליא שרשימת התרופות שלי בוטלה מה שהביא אותי לאוץ ולרוץ לקופת
החולים ולעלות לפקידה הנחמדה תמרה (שם בדוי) שכתוב לה בכתב יד על לוח השנה של קופת
החולים "בכל בעיה שנוצרת - תמרה עוזרת" והיא באמת עזרה והתקשרה לרופאה
שהיא קצת קלולסית עם המחשב וביטלה לי בטעות את התרופות והרופאה הזינה מרשם חדש, רק
בשביל שהרוקחת הנחמדה תיתן לי מאה יחידות מכל דבר ("חדש בבית המרקחת! תרופות
לשלושה חודשים! מי שלא רוצה תרופות לשלושה חודשים שירים אצבע ויאמר אני!")
לנגד מבטה הנדהם של השכנה שהביאה תאומים בגיל ארבעים ושמונה ועכשיו עובדת בתור
"מסבירת ויטמינים של דרך חיים" בבית המרקחת ובגלל זה יודעת את כל הסודות
האפלים שלי, בניגוד לאנשים אחרים, שאם אני פוגשת אותם בבית המרקחת אני אומרת
לרוקחת "ויטמין D בבקשה" ובגלל זה יש לי שלוש קופסאות לא
פתוחות של ויטמין D בבית. שיהיה. זה מביא מזל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה