פרצו
לי לאתר (למה יש לי הרגשה שאנשים שלא קוראים את הבלוג מלמלים לעצמם עכשיו מתחת
לשפם "בוקר טוב אליהו"? כמה קוראים יש לבלוג ללא קוראים? איזה רעש עושה
עץ שנופל באמצע היער בגלל שהוא מחא כפיים בכף יד אחת בנסותו להעיר חתול שסגור בתור
כספת וכרגע לא זוכר אם הוא חי או מת? למה אף אחד לא אמר לי שיש פה עוד בור? מהו
נפט?).
בתמונה
שהשאיר ההאקר רואים אישה שוכבת במיטה בתוך בית קברות. דווקא מתאים לי עכשיו לשכב
על מיטה בתוך בית קברות, חשבתי, זה בטוח יותר שקט מלעבוד מארקפה בפורים. אולי
ההאקר רומז לי ללכת הביתה, לעשות מקלחת חמה ולהיכנס למיטה עם 'האחים קרמזוב', שהוא
ספר מלא הומור, כך לפי העטיפה האחורית, במיוחד בסצינה בה בא השטן לבקר בחדרו של
איוואן קרמזוב ואיוואן קראמזוב מכבד אותו בתה וחטיף טוויסט ישן שמצא מתחת למיטת
הסוכנות שלו.
(דיסקליימר:
אולי לא הגעתי לסצינה הזאת באחים קראמזוב והשטן זה בעצם הדמות מיקי מהסרט 'הלהקה'
שמכבדת את גידי גוב בטוויסט ישן שמצאה מתחת למיטת הסוכנות שלה. קל להתבלבל בין שתי
היצירות בשעת עייפות במיוחד שמיטות סוכנות, שהיו נפוצות ברוסיה בשנים בהן
דוסטוייבסקי כתב את הספר (בא לי לכתוב "דוסטוייבסקי רשם את הספר", אבל
אני לא אכתוב את זה. אני ירשום את זה) תמיד באות עם חטיפים תוצרת הארץ בחלקן
התחתון) –
-
"סליחה, עם מה המיטת סוכנות באה?"
-
"עם חטיף ישן. לכבד את גידי גוב ו/או השטן
במקרה שיזדמנו לחדרכם"
-
"אבל קראתי בספר 'האמן ומרגרינה' שרשם בולגקוב שהשטן כרגע
נמצא במוסקבה"
-
"צ'יקלף עליך בולגקוב. היה רושם הרבה שטויות עד שבא זמן קריאת
שחרית ואמרו לו תלמידיו."
-
"תודה רבה!"
-
"על לא דבר."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה