מספר אנחות חרישיות

אז אחותי סיפרה לי על הבחור החתיך מהמכולת, שתמיד היה מפלרטט איתה ועכשיו הוא מגעיל אליה ונזכרתי בל' מארקפה, שכששקלתי 63 קילו, היה מפניק אותי בקפה "עובד סנטר" בשמונה שקלים (באמת הרי, אני לפחות עובדת את הסנטר, אם לא עובדת בסנטר) ועכשיו הוא אפילו לא עונה לי כשאני אומרת לו "בוקר טוב" או "שלום". גורי, כשאני מספרת לו את כל זה, אומר שהוא מרחם עלי ועל אחותי שמצב הרוח שלנו נקבע לפי איזה בחור מהמכולת ואני אומרת לו, בזמן שאנחנו מטפסים במדרגות הכיכר, זה לא ככה. יש בחורים שמתייחסים לבחורה לפי כמה שהיא מושכת אותם והם מגעילים לבחורות שלא מושכות אותן ולעבור מהצד הנחמד של בחור כזה, לצד הלא נחמד של בחור כזה, כי שמנת, זה לא נעים. "אבל" אומר גורי "אני אף פעם לא מצפה שיפלרטטו איתי ואם איזה מוכר בחנות נחמד אלי היום, אני לא מצפה שהוא יהיה נחמד אלי גם מחר" והוא אומר את זה בשעה שהבחורה מ-"תמרה" מושיטה לו כוס מיץ תפוזים שלמה על חשבון הבית ביחד עם העשב חיטה שלו ו-"חוץ מזה" הוא אומר "את לא שמנה. את בהיריון והמשקל שלך בגבול התקין". 

ועוד דבר שמפריע לי הוא שאבא שלי מסוגל לדבר איתי ועם אחותי רק על ספורט בהיריון וספורט בהיריון וספורט בהיריון והוא שולח לנו במייל מאמרים על ספורט להיריון וכשאני באה להורים שלי בתקופה שאני מתאמנת כל יום שעה בחדר הכושר, אז אבא שלי אומר שזה בכלל לא מספיק, כי אני צריכה לעשות גם יוגה ופילאטיס ולפחות את הכפיפה הזו (והוא מדגים) ואת הכפיפה הזו (והוא שוב מדגים) וזה מזכיר לי איך הוא אומר לסבתא שלי שהיא חייבת לקום מהספה ולעשות הליכות עם ההליכון ועם המטפלת עד לקצה הרחוב ואחותי, שהייתה צריכה להילחם בקופת החולים בשביל לקבל אישור לחדר הכושר, אומרת: "את קולטת שכל הרופאים לא הבינו למה אני בכלל צריכה אישור לחדר הכושר בהיריון וכולם אומרים לי תאכלי, תנוחי ותתפנקי" ואבא שלי מדבר איתנו על מרתוניסטית אחת שהיא בהיריון ובמקום לרוץ שלושים ק"מ ביום היא רצה עשרה ק"מ ביום ואני, אני ישנה צהריים למרחקים ארוכים ואז אני אומרת לאחותי, את יודעת שכל הדיבורים של אבא הם לא אישיים, כי הוא אמר לבת הדודה, שהייתה בחודש התשיעי: "מיכלי, את עושה ספורט?" (ספורט בהיריון! ספורט בהיריון! אנשים נכנסים להיריון בשביל לעשות ספורט בהיריון) והיא אמרה לו "לא, היה לי מאוד קשה להיכנס להיריון, אז אני מפחדת" ואבא שלי חתם את השיחה באומרו "יש חוגי ספורט מיוחדים לנשים בהיריון" ואז אחותי צוחקת ואומרת שכשהיא אמרה לאבא שלי שהיא אוכלת אגוזים כדי שלא יהיו לה חוסרים בתזונה מהצמחונות הוא אמר לה "תזהרי מאוד מאגוזים. מיכלי שמנה מאוד בהיריון בגלל שהיא אכלה הרבה אגוזים". טוב, שיש לנו את אבא שלנו שיזהיר אותנו מדברים ויגיד לנו לעשות ספורט בהיריון, לפחות שעה כל יום + חוגים + תרגילי גמישות + דרושים ואחותי אומרת "יש בחור אחד בחדר כושר והוא יראה אותי ויגיד 'מה קרה לבחורה החתיכה שהייתה עושה איתי קיק בוקס. היא שמנה ועכשיו עושה פילאטיס כמו בהמה'" ואני, אני אפילו לא עושה פילאטיס, לא כמו בהמה ולא בכלל. הולכת עשרים דקות על ההליכון לפני השלאפ ואז עושה שלאפ של שעתיים וחוזרת לעבוד. שותה כל יום שני קפה כי אני אמא רעה ויש לי לחץ בעבודה.